מות המדען הסורי מאותת: גם העובדים במתקנים המדעיים בסכנה

הריגתו של המדען הסורי בעת שיצא מביתו בעיר חמה, מהווה מסר למשטרו של בשאר אסד. המדען היה לכאורה דמות מפתח במרכז המחקרים המדעיים הסורי, אשר מתבצעים בו מחקרים שונים, הקשורים בין היתר בנשק כימי ובטילים ארוכי טווח. מותו מהווה נדבך נוסף במלחמת האזרחים בסוריה, שכן היא הופכת מקונפליקט אזורי בין הממשל והמורדים לעימות אזורי.

מתקן המחקר מייסאף, אשר בו על פי הדיווחים עבד המדען, הוא חלק מרכזי בתוך מרכז המחקרים המדעיים. הוא היה יעד לתקיפה אווירית, שלדברי התושבים המקומיים בוצעה על ידי ישראל. בנוסף, על פי דיווח שפורסם ב-BBC בחודש מאי האחרון, הוא אחד משלושה אתרים אשר מתבצע בהם פיתוח של נשק כימי. כמו כן, לטענת גורמים בפרויקט ויסקונסין העוסק בנטרול הגרעין, במתקן מתבצעים ניסויים על טילים ארוכי טווח.

עם פרסום הדיווחים הראשונים, העיתונות האיראנית הרשמית מיהרה להאשים את ישראל בהריגת המדען. התקשורת שם דיווחה כי מתקן המחקר נפגע מטיל ישראלי ב-22 ביולי. הטלוויזיה האיראנית טענה כי דוקטור אסבר לא היה במקום בעת התקיפה, אך לא ברור כיצד ידעו זאת. ייתכן כי המדען או אנשים מטעמו, אמרו זאת לעיתונאים.

מותו של המדען מזכיר מספר אירועי חיסול נוספים של אנשי חמאס וחיזבאללה שאירעו בשנים האחרונות. בין היתר, חיסולם של מפקד חיזבאללה בלבנון עימאד מורנייה, שמצא את מותו בפיצוץ מכונית תופת בדמשק ב-2008, ובכיר חמאס שנהרג באירוע דומה בלבנון בינואר 2018. התפקיד שמילא לכאורה המדען שחוסל הלילה, מזכיר את זה שמילא מחמוד אל-מבחוח, שחוסל בדובאי ב-2010. אל-מבחוח סייע להסדיר את העברות הנשק מאיראן לרצועת עזה, ומותו היווה פגיעה משמעותית בקשרים בין חמאס לאיראן. בנוסף, מדען איראני בשם מוסטפה רושאן מצא את מותו בשנת 2012, כשרכבו התפוצץ בטהרן. על פי הדיווחים ברשת CNN, הוא שימש כסגן מנהל של אחת היחידות במרכז להעשרת אורניום בנתנז.

הדוגמאות האלה מראות כי להיות מדען הקשור לאיראן או לסוריה, ולעסוק בטילים בליסטיים או בנשק כימי, יכול להיות מסוכן מאוד. מדובר בהתנקשות הראשונה בדמות בכירה במרכז המחקר הסורי, והיא שולחת מסר לדמשק כי לא רק המתקנים הפיזיים נמצאים בסכנה - אלא גם העובדים בהם. כזכור, אינספור יעדים בסוריה נפגעו והושמדו בחודשים האחרונים, באמצעות תקיפות אוויריות. ישראל הואשמה בביצוע של מרביתן. עם זאת, מרביתם נבנו מחדש. הדבר מראה כי ניתן לשקם בקלות את התשתיות הפיזיות, אך קשה להחליף את המדענים שעובדים במתקנים השונים.