אתמול התקיים טקס ההסמכה לעורכי דין חדשים של לשכת עורכי הדין. הטקס איגד תחתיו את נבחני המועד האחרון וכן את נבחני המועד הקודם, שלאחר מאבק עיקש בוועדה הבוחנת, ובעזרתו של בית המשפט העליון, זכו לקבל את הנקודות הספורות שהיו חסרות להם לציון עובר בבחינה. קולמוסים רבים נשברו בשאלת מידת המעורבות הראויה של לשכת עורכי הדין בבחינת הלשכה, בחינה שעל פי מהותה היא בחינה ממיינת וקובעת גורלות, שכן מי שנכשל בה דינו להיבחן שנית במועד הבא.

גם המידע הלא מדויק המופץ לציבור כאילו ישראל היא שיאנית במספר עורכי הדין לנפש אינו מסייע לדיון עומק בעתיד המקצוע. המצב הקיים שבו פרסום התוצאות הרשמיות של בחינות הלשכה הוא רק יריית הפתיחה למאבק משפטי של הנבחנים שנכשלו, תחילה בהשגות לוועדה הבוחנת, ומשאלה נדחות - פנייה בעתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי ולאחריו לעליון, אינו סביר בעליל.

זהו הליך מתיש שגוזל כספים רבים הנדרשים לייצוג משפטי ואינו מאפשר למשפטנים שנכשלו כישלון חרוץ להתמקד בלימודים לבחינה הבאה, כך שחלקם נותרים קירחים מכאן ומכאן.



נראה שלאור התנהלות הלשכה בכל הקשור לבחינות ההסמכה, ואי־הסדרים הקשים שנחשפו, חלקם בתקשורת וחלקם רק בפני הנבחנים וחברות ההכנה לבחינה, יש לפעול להפרדת הליך ההסמכה מהלשכה ולהעברתו לוועדה בוחנת בלתי תלויה שתמונה על ידי שר המשפטים ותהיה כפופה ישירות לשר, ללא מעורבות הלשכה בה כלל וכלל.

כדי לגדוע אחת ולתמיד את חרושת השמועות סביב מידת מעורבותה של הלשכה בבחינה, טוב יהיה אם הלשכה עצמה תיזום את המהלך הזה, מה שיסמן את תחילתו של תהליך שבסופו הלשכה תהפוך לאיגוד מקצועי פתוח, שהעוסקים במקצוע יוכלו להצטרף אליו באופן וולונטרי, במקום גילדה מקצועית סגורה שמקדישה חלק ניכר ממשאביה לחסימת שערי המקצוע בפני משפטנים חדשים.

הכותבת היא עו”ד במשרד רוטמן־לב