"אם לא ייושם פתרון שתי המדינות, בעוד כמה שנים שמו של ראש ממשלת ישראל יהיה מוחמד". את הדברים הללו אמר בחודש שעבר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לעבדאללה מלך ירדן. לרוב אינני מייחס חשיבות רבה להתבטאויותיו הפומביות של טראמפ, אך דברים אלו הסבו לי דאגה. גם אם נבואתו של הנשיא האמריקאי לא תתרחש בעתיד הקרוב, כבר נמצא ערבי ממזרח ירושלים שמבקש להתמודד על תפקיד ראש העיר.
עד כה לא נדרשה המדינה לפתור את הסוגיה הזו, שכן הנטייה הטבעית של תושבי הקבע הערבים של ירושלים הייתה להימנע מהצבעה בבחירות המוניציפליות. הגם שראש העיר טדי קולק, שבתקופתו אוחדה העיר עשה מאמצים רבים לשכנע את הפלסטינים להצביע, ההיענות לפנייתו הייתה דלילה.
אני חושב שההנהגה הנוכחית של ערביי ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי ברשימת חברי הכנסת של הרשימה המשותפת, מסיבה נזק כבד לאזרחים הערבים בארץ. הלוואי והייתה דרך לסלק אותם מהכנסת ולאפשר לערביי ישראל לבחור תחתיהם מנהיגים ראויים ומתאימים יותר. זוהי הנהגה שמלבה את הפיצול והשנאה ותומכת בגלוי באויבי ישראל. אך כל עוד זה לא מתאפשר, אני מקווה שלפחות ועדת האתיקה של הכנסת לא תעבור על כך לסדר היום ותעניש את חברי הכנסת החתרניים בגין המעשים הלא ראויים שלהם. בארגז הכלים שלה יש די כלים לעשות זאת.