יש דברים מובנים מאליהם, כאלה שאנחנו לא מרגישים בנחיצות ובחיוניות שלהם עד שמשהו משתבש או משתנה. אם, למשל, בעת חיתוך סלט פצענו את האצבע, נתקשה פתאום לסמס. טריוויאליות של נשימה חופשית, עד שהאף סתום. או כשנולד לנו תינוק, נעריך כל דקת שינה, שלא לומר נייחל אליה.