"זו שנת 2015, המבוגרים צריכים להכין את הצעירים לקראת היציאה שלנו לעולם. הם צריכים ללמד אותנו איך להתלבש בשביל להיות ולהיראות כמו מצליחנים, אבל גם צריך לתת לנו להתלבש בצורה שנרגיש בה נוח", את הדברים הללו אמרה אווט ריי, נערה אמריקאית צעירה שנדרשה החודש לעזוב את מתחם בית הספר ביום האחרון ללימודים, לאחר שלבשה שמלה שלא עמדה בכללי בית הספר.



את אותה שמלה קצרה וקיצית בצבע מנטה, אסרה ללבישה הנהלת בית הספר מכיוון שאורכה הגיע מעט מעל הברכיים, מספר סנטימטרים מעל לכללי קוד הלבוש של בית הספר. ריי סירבה ללכת הביתה ולהחליף את השמלה. "זה היה היום האחרון ללימודים ורציתי להרגיש טוב לגבי עצמי ולגבי איך שאני נראית", הסבירה בבגרות יוצאת דופן בראיון ל"איידהו סטייט ז'ורנל".



זו לא הפעם היחידה החודש שנושא "קוד הלבוש" עולה על סדר היום הגלובלי. וכמובן, תמיד בהקשר של הלבוש הנשי התקני. במהלך השבוע האחרון כל ההוז אנד שמוז כבשו את השטיחים האדומים של פסטיבל קאן השנתי. החל בקרלי קלוס, קארה דלווין וקנדל ג'נר ועד נטלי פורטמן, סופיה קופולה, קלואי סביני, קרל לגרפלד ורובין ת'יק. נדמה כי לא היה סלבריטאי או איש תרבות וחברה שלא הגיע אל החגיגות.



מעבר לסרטים ולשמלות של הכוכבות, אחד מהנושאים המדוברים ביותר, בעיקר בתקשורת היה מה שמכונה כעת #Flatgate, או שערוריית איסור נעילת נעליים שטוחות על השטיח האדום. מתברר שמארגני הפסטיבל אסרו על כניסה לאירועי השטיח האדום של הפסטיבל בתלבושת שאינה חתומה בנעלי עקב. למעשה, קבוצת אורחות בהקרנת הבכורה של סרטה החדש של קייט בלאנשט (שכללה את מפיקת הסרטים ואלריה ריכטר שחלק מרגלה קטועה) התבקשו לעזוב את המקום מכיוון שהגיעו אל המקום בנעליים שטוחות.



לאחר שהאירוע זכה לכותרות, טענו מנהלי הפסטיבל שאין למעשה כלל ברזל שכזה ומדובר באירוע ספציפי ובכמה שומרי כניסה נלהבים במיוחד. אבל ללא ספק, הנזק כבר נעשה. התגובות ברשתות החברתיות היו נסערות וקראו לתקרית "סקסיסטית" ו"שערורייתית". סלבריטאיות דוגמת אמילי בלאנט הביעו תמיכה בנשים שהגיעו בנעליים שטוחות לשטיח האדום. "כולם צריכים לנעול נעליים שטוחות לדעתי," אמרה בלאנט, "אנחנו לא צריכים לנעול עקבים לשום מקום. אני בכלל מעדיפה סניקרס".



ממש כמו ריי הצעירה, גם עלמות הוליווד שבאו אל הפסטיבל הצרפתי מחו כנגד העובדה שהן אומנם נמצאות שם על מנת להיראות כמו מצליחניות, אבל לעזאזל, מגיע להן להרגיש נוח. ובעיקר, מגיע להן להחליט בשביל עצמן. כן, הן אמנם באו אל הפסטיבל על מנת לעשות את סיבוב הדאווין היחצ"ני ההכרחי לסרט שהן מקדמות, אבל זו העבודה שלהן. ולמעשה, ממש כמו כל עובד אחר, מותר להן להתלבש בצורה נוחה כאשר הן עושות את העבודה שלהן.



מאחר ואני לא באמת מהאנשים שמרחמים על כוכבות הוליוודיות (בכל זאת, נראה לנו שבעיות העולם לא גורמות להן לנדודי שינה קשים), עדיין מדובר באושיות שמהוות דוגמה למיליוני נשים שצופות בהן. וככאלו, מוטב שהן יקומו ויצהירו שהן לא מוכנות לפעול על פי קוד לבוש מיושן, שאמור לכפות עליהן מראה של ממתק נחשק וקוקטי בעיני המין הגברי.



אופנהובכלל, קוד לבוש. איזה מונח מיושן ומכוסה נפטלין. איזה גינון שנושא איתו ערכים משמימים שכל קשר ביניהם לבין ערכי תרבות האופנה האקלקטית של העשורים האחרונים מקרי בהחלט. היש יותר רלוונטי אופנתית מנעליים שטוחות וספורטיביות או מסנדלי גלדיאטור שטוחות? בדרישה לנעלי עקב יש משהו מיושן אופנתית, לא רק חברתית. לא מעט אנשי תעשיית האופנה השמיעו את הביקורת הזו לגבי התקרית, תוך שהם מזכירים שכמה מבתי האופנה המובילים, ביניהם שאנל, משתמשים בנעלי ספורט לצד פריטי קוטור בתצוגות האחרונות שלהם. "אולי הם בכלל צריכים להחליף את השומרים בכניסה לאירועים האלו בעורכי אופנה?", הוסיפה בגיחוך הסטייליסטית המוערכת אליזבת' סטיוארט, ולמעשה סיכמה זאת נהדר.