לצד הקושי הטכני והשיווקי שמגיע באופן טבעי עם הרמת קמפיין גיוס המונים ברשת, שלושת הפרויקטים נאלצו להתמודד עם הנושא הטעון למדי שבו הם עוסקים. בניגוד לאפליקציה קולית להיכרויות בין בעלי חיים או בית קפה חדש שמציע גם פינת מריחת לק, מכירת פרויקטים אינטלקטואליים שעיקרם קידום אג'נדות נשיות בהחלט יכולה להיות אתגר. וללא ספק, מדובר בנושא שקשה למכור אותו להמונים המממנים כסקסי. "התחום הזה נוגע לכל אישה. הוא מאוד רחב ומעניין הרבה אנשים", טוענת אלעד ומדגישה שלא היה לה כל חשש שהנושא ירתיע משקיעים, "כולם מאוד מתרגשים ממנו משום שזה סוג של ספר הסברה שעוד לא יצא. גם גברים מתרגשים ממנו, אך מן הסתם רוב התומכות הן נשים". כהן טוענת שהזווית הנשית דווקא העלתה אצלה חשש מסוים. "חשבתי שאולי המסרים הפמיניסטיים שעולים מן הספר יכולים ליצור רתיעה", היא מודה, "ואין ספק, הרבה יותר נשים תרמו כסף לפרויקט. הן הזדהו וזה הפעיל אותן רגשית". בניגוד לכהן וליר, אלעד לא ששה להיתלות במושג פמיניזם כדי להגדיר את העשייה שלה. "אני לא אוהבת את המילה פמיניזם", היא אומרת, "יש בה משהו מלחמתי כזה. אני רואה נשיות כרוך, הכלה ורפואה - שם נמצא הכוח הנשי. נשיות עבורי הוא האלמנט של ההפך ממלחמה, שזה הכוח הגברי". אגב, הקונספט של פרויקט גיוס המונים הוא דווקא "נשי" מאוד על פי תפיסתה של אלעד. "לדעתי זה רעיון גאוני - הכוח הגדול של ההמון ושל הרשתות החברתיות", היא טוענת, "זה שאנשים קונים מראש מוצר שהם לא ראו, זה אקט של אמון. זה מחבר אותי לכוח הנשי וזו אנרגיה חיובית שמשנה את העולם ואת החשדנות שלו".
התרעות פיקוד העורף