לאורך שנות קיומו של העם היהודי הודרו לרוב מונחים כאופנה, סטייל ואסתטיקה מהלקסיקון היהודי השמרני, המקדש הימנעות מקישוטיות מיותרת ודבקות בצניעות על פני רהב. משחק אסוציאציות ויזואלי מהיר היה מעלה דימויים של גברים ונשים בבגדים נטולי חן, ששימשו בעיקר ככסות פרקטית המחויבת לחוקי ההלכה הנוקשים. במגזר היהודי החילוני בלטו בעשורים האחרונים מעצבי אופנה ממוצא יהודי כמארק ג'ייקובס, מייקל קורס, דיאן פון פירסטנברג, זק פוזן ואלבר אלבז, אבל אייקון אופנה יהודי נחשב? גורנישט מיט גורנישט. כך לפחות זה היה עד לפני כחמש שנים, כשהאופנה הפכה להיות לא רק הדבר הזה שאנחנו קוראים עליו במגזינים נוצצים, אלא מוקד ההתעניינות של אושיות השיק החדשות – הבלוגרים - שהחלו לאייש את השורות הראשונות בשבועות האופנה בעולם. תופעת עלייתם לגדולה של חובבי אופנה שמשתמשים ברשתות החברתיות כדי להפוך למובילי דעה לא פסחה על נציגי האומה היהודית העולמית, במיוחד בארה"ב. בד בבד עם התחזקותם הכלכלית של יהדות ארה"ב (שנחשבת לאחת מקהילות המהגרים החזקות מבחינה כלכלית בארה"ב) ועם התחזקותו של המגזר החרדי, עלתה המודעות לסטיילינג, לשיק ולבגדי מעצבים.
לנגרט דווקא כן מקפידה להיות מעורבת. בימי מבצע צוק איתן היא הקדישה פוסט הזדהות שבו הביעה את צערה על אובדן חיילינו. באותה נשימה היא הסבירה שהבלוג "מאסט גו און" והגישה לקוראיה תמונות של אופנה ושל עיצוב הבית בכחול ובלבן. היימן נוטה יותר לגישתם של אוסטרובסקי ומדין - מלבד פוסט בודד על הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה בנובמבר 2014, היא אינה מתייחסת לאירועים פוליטיים בישראל.
התרעות פיקוד העורף