כמו כל תנועה או התארגנות שנמצאת עוד בחיתוליה, גם תנועת ה-body positivity, התנועה שצמחה ברשתות החברתיות וקוראת לקבלה של צורות, סגנונות וצבעי גוף שונים, סובלת מפיצולי אישיות ומחלוקת בגזרת “יחסינו לאן?".
תת-קבוצות וסתם בעלי מקלדת שאוהבים לתת את דעתם ברשתות החברתיות יצרו תנועה בעלת מטרה חיובית אחת שלא מצליחה שלא להיאבק חדשות לבקרים על איך אמור להתנהל ה“מאבק". וזה מובן מאליו; כל תנועה חדשה מתקשה להגיע למצב של סטטוס קוו שירצה את כל חלקיה. לעזאזל, כשמסתכלים על התנהלות הפוליטיקה הישראלית מגלים שלא רק תנועות חדשות מתקשות לעשות את זה. בני אדם הם דבר מורכב, קולני ומלא דעות - לרצות את כולם זו משימה בלתי אפשרית ממש כמו לצלוח את חג השבועות הקרוב בלי לאכול לפחות שלוש פרוסות מעבר למה שתכננת לאכול מפשטידת ארבע הגבינות הארורה של אמא.
נ.ב - לצערי, לאחר סיום כתיבת הטור הזה נכנסתי לעמוד הפייסבוק של נאטורפיל. כנראה שמישהו כבר האיר את תשומת לבם לכך שהמודעה שלהם יוצאת דופן, והם כתבו בנחמדות בנאלית משמימה את המשפט הקלישאתי והעלום הבא: "אנחנו בנאטורפיל סבורים שגם נשים מלאות הן מודל ליופי מאז, ולתמיד"... אוי, חבל שלא נותרתי בעלטה.
התרעות פיקוד העורף