יש לי המלצה חמה עבורכם - אם אתם רגישים בנוגע לדרך שבה אנשים תופסים אתכם ובעצמכם מסתכלים על כל דבר הכי קטן אצלכם בזכוכית מגדלת, מוטב שתימנעו מלהיות סלב. כי להיות סלב זה כמו להתעורר כל יום בתוך החלום הנורא הזה, הסיוט האולטימטיבי, שבו אתה מוצא את עצמך עומד בחוץ, באמצע ההמון, בלי שום פריט לבוש שמגן עלייך. ורואים לך ה־כ־ל. כחלק מעבודתי כעיתונאית, אני מוצאת את עצמי נכנסת לא פעם לאתרים של מאגרי תמונות ונוברת בהם. ואני תמיד נחשפת לדברים קשים. כשצלמי הפפראצי או האירועים מצלמים את הסלבריטאים שלנו על השטיחים האדומים או ברחוב, המצלמה לא משאירה שום מקום לדמיון. אין לכם מושג לאילו רזולוציות של חלקי גוף סלבריטאיים התמונות האלו מגיעות, ברגע שמורידים אותן למחשב ופותחים אותן בפורמט גדול. אני ראיתי נמשים על הזרוע של קים קרדשיאן, שהיא עדיין לא יודעת שיש לה. נחשפתי לשפשפות חשודות בעקב של אמה סטון, שדחקו בי לשלוח לה מייל המפציר - “מותק, כדאי שתבדקי את זה”.
הסלבס שלנו תמיד חשופים. והם יודעים את זה, זו העסקה שהם חתמו עליה. הם יזכו בממון, תהילה וחיי נצח, ובתמורה אנחנו נזכה לשאול אותם מה הם אוהבים לאכול, מתי הם יביאו ילדים לעולם וכמה קילוגרמים הם השמינו. אבל מדי פעם, כוכב אחד קטן מעז לומר שההסכם הזה כבר לא לגמרי מתאים לו. אגב, שלא במפתיע, זה בדרך כלל קורה אחרי שהוא כבר קיבל את כל ההטבות. השחקנית בלייק לייבלי הגיעה השבוע לאירוע העצמה נשית כלשהו של מגזין וראייטי, שם היא קיבלה פרס על עבודתה למען ילדים בסיכון. נכון, היה מדובר באירוע מפונפן ומלא חשיבות עצמית בנוכחות אושיות דוגמת צ’לסי קלינטון וגייל קינג. ועדיין, זה אירוע שטיח אדום בחסות מגזין בידור. אירוע עם שטיח אדום. עוד בקהל, נכחו אמא של ביונסה וג’סיקה צ’סטיין. בקיצור, הוליווד במיטבה, כשהיא מנסה לעשות קצת טוב על הנשמה של כמה ילדים ולהיראות נפלא על הדרך. אבל עבור לייבלי, היה רגע ששם מבחינתה מקל בגלגלים של כל חינגת הזחיחות הנוצצת. כשאחת מהעיתונאיות על השטיח האדום החליטה לשאול את לייבלי מהי “חליפת הכוח” שלה, כלומר איזה בגד גורם לה לחוש חזקה, לייבלי התמרמרה וענתה: “נו באמת, את רוצה שאני אדבר על הבגד שלי היום. היית שואלת גבר דבר כזה?” מבחינתה של לייבלי, היא שם כדי לקבל פרס ולדבר על ילדים מסכנים, ואף אחד לא יעז עכשיו לשאול אותה על השמלה שלה. אויש, עלובה.
***
תראו, אני לא באמת חושבת שבעצם העובדה שהם החליטו לבחור במקצוע שחושף אותם לעין הציבורית, הסלבריטאים שלנו חייבים לנו את העיניים והקרביים שלהם. אפילו לאנשי ציבור ופוליטיקאים יש בעיני זכות לפרטיות מסוימת. אבל אדם לא יכול לצפות לבחור בדרך חיים מסוימת, לקחת ממנה רק את הטוב ואז לשלוף במניפולטיביות זולה אג’נדות חברתיות טרנדיות, כדי למגר את הרע. כן, אני יודעת שמה שאני אומרת מעט מרושע, אבל אני מרגישה שהגברת לייבלי קצת תופסת טרמפ על השיח הפמיניסטי הנוכחי. זה לא מעניין אותי אם את באירוע למען נשים או בתצוגת אופנה - את בלייק לייבלי, פרזנטורית של שלל מותגי ביוטי ואופנה, החל מגוצ’י ושאנל ועד לוריאל פריז, ואת מביאה את מי שאת לכל מקום שאת הולכת. לא נראה לי כל כך מופרך ומיזוגני ששאלו אותך על הלבוש שלך - בנית לא מעט מהקריירה והממון שלך על הלבוש שלך, חמודה, ואין שום סיבה נראית לעין שלא ישאלו אותך על מה שאת לובשת - כמו ששאלו אותך אלפי פעמים לפני. את לא רוצה להיות מסוג הנשים ששואלים אותן מה הן לובשות? תמתגי את עצמך אחרת. מבחינתי, הגברת לייבלי היא אומנם שחקנית, ומעבר לכך, היא בן אדם, אבל מדובר באדם שמאז ומתמיד בנה את המותג הציבורי שלו ככזה שמשווק שיק, אופנה וחיצוניות לא פחות מאשר פנימיות או כישורי משחק.
ולכן, האקט שלה הוא יותר מגוחך מאשר מעורר בי מחיאות כפיים. אני מבינה שיש קונטקסט ומקום לכל שאלה, אבל זה היה בכל זאת שטיח אדום. ונו באמת, הרי אם גוצ’י היו משלמים לך כסף, ממש לא היית אומרת את אותו דבר, היית עונה על השאלות האלו בלי שום בעיה. אז בואי תפסיקי להעמיד פנים שמדובר בעניין של עיקרון או באמירה חברתית, פשוט בא לך לצאת פמיניסטית בגרוש, כי זה נורא טרנדי עכשיו, ובעיקר - פשוט לא קיבלת מאף אחד כסף באותו הרגע.