בראיון לתוכנית האירוח הפופולרית של אלן דג’נרס לפני כמספר שבועות, סיפרה קים קרדשיאן, האייקון החזק של הרגע הנוכחי ללא כל עוררין, על הדמיון בין בתה נורת’ ווסט לאביה קניה ווסט. קרדשיאן טענה שבעוד בנם סיינט מזכיר אותה באישיותו, והוא הרבה יותר מופנם וביישן, הבת נורת’ היא טיפוס שובב, דרמטי, מלא צבע ועזוז, ממש כמו קניה. השבוע האישיות מלאת האטיטיוד הזאת קיבלה ביטוי בהחלט מעניין. נורת’ ווסט היא אנומליה מסוימת בנוף הסלבריטאי.
נכון, דוגמניות בנות 15 תמיד סייעו למכור בגדי מעצבים לנשים בגיל העמידה, אבל נדמה שזו הפעם הראשונה שבה ילדה, אפילו פעוטה, הופכת לאייקון אופנתי מן המניין. כל כך אייקונית, שאת ביקורת האופנה הראשונה שלה היא קיבלה מהכוהנת הגדולה של משטרות האופנה, ג’ואן ריברס זיכרונה לברכה, שהגדירה את נורת’ כתינוקת המכוערת ביותר שהיא ראתה. כל כך אייקונית שכבר בגיל שנתיים נשים בוגרות ושלל פאשניסטות היו מסתכלות על המלבושים שלה ועל הלוק הכללי ומחקות אותו (טרנד “שיער הבייבי”, אותן פלומות שיער ברקות, הוא ללא ספק טרנד שנורת’ הקטנה הקפיצה לשחקים חדשים), כל כך אייקונית שהיא משמשת עבור משפחתה כדוגמנית של אופנת ילדים שהמשפחה מקדמת, לא פחות משהיא משמשת כבת, נכדה, בת דודה או אחות.
לווסט הקטנה בת השלוש יש מה שנקרא בעגה המקצועית, Swagger, כלומר המון שיק ווייב שזועק כולו: “אני וואו”. אגב, להרבה ילדות קטנות יש את וייב כזה, רובנו למעשה היינו מסתכלות על עצמנו בגילה של נורת’ בהתלהבות, לפני שלגדלנו ולמדנו לשנוא את דמותנו. נורת’ אוחזת באיכות הילדותית מלאת הביטחון הזאת, בתוספת מופלאה של האישיות הצבעונית ומלאת הדרמה של אביה. או במילים אחרות, מדובר בדיווה קטנה, ואני אומרת את זה במובן החיובי ביותר.
***
כפי שציינתי, אותו אטיטיוד מופלא יצר השבוע את אחד הרגעים המעניינים שקרו השנה בתרבות הפופ המערבי. במהלך אחד מהטיולים של הפעוטה, טיולים שמרגע היוולדה היו מלווים בפלאשים עצבניים של צלמי פפרצי, שצמאים לכל זווית של הילדה המפורסמת בעולם, החליטה ווסט הקטנה שנמאס לה. הפעוטה, שיצאה עם אמה לקנות גלידה, התקדמה בדרכה תוך שהיא קוראת לכיוון הצלמים “בלי תמונות!”. הפפרצי, כמובן, המשיכו לצלם את התמונות חרף בקשותיה. אחת מהם אפילו סינן לעברה, “מצטער, נורת’”. האמת שהוא נשמע כאילו לא נעים לו. נו, לפחות זה.
זה, כמובן, היה רגע מתוק. בעיקר כי רוב הרגעים שבהם ילדים מפגינים התנהגות שנראית מעט מתקדמת לגילם או בעלת אטיטיוד מיוחד הם מתוקים. ובכלל, כמו שהגדירו את זה כמה אנשים בטוויטר: “אין ספק שהיא הבת של קניה ווסט”, אבל זה גם ללא ספק היה רגע מעט טרגי ומכמיר לב. הנושא של צלמי פפרצי והגבול בינם לבין ילדים של סלבריטאים הוא נושא שעולה לכותרות לא פעם בארץ ובחו”ל. שחקניות דוגמת ג’ניפר גארנר והאלי ברי כבר פעלו בעבר נגד הזכות של פפרצי להתגודד סביב ילדיהם או לצלמם (ואכן יש חוק בנושא).
“אלה גברים אגרסיביים וגדולים, שצועקים ומתקהלים סביב הילדים”, ציינה גארנר כשנשאלה על העניין, “ובעקבות כך עכשיו גם אנשים אלימים ואקראיים יכולים להתקרב לילדים שלנו, כי הם פשוט רואים את ההתקהלות של הפפרצי ורצים לשם”. אז הסיטואציה שבתוכה מצאה את עצמה נורת’ השבוע היא אכן מעט טרגית, אבל שלא כמו גארנר, אני משערת שלא הייתי מאשימה דווקא את המחוקקים או את צלמי הפפרצי, שכן, וזה נשמע ציני, הם באמת בסך הכל עושים את עבודתם. האם כל אדם מפורסם ככל שיהיה רשאי לפרטיות? בהחלט. האם משפחת קרדשיאן באופן נקודתי היא משפחה שמעט ואיבדה את הזכות לפרטיות הזאת? נראה שכן. כל מה שאני יכולה לאחל לנורת’ הקטנה הוא שתצליח ליהנות מהילדות הכל כך משונה ויוצאת דופן שלה כמה שהיא יכולה. מחזיקה לך אצבעות, ילדה, את כל כך קולית.