אני חושבת שההקבלה היחידה שאני יכולה למצוא לתחושה המוזרה הזו שאני מרגישה עכשיו, שיש בה עוצמה ואימה בו־זמנית, היא התחושות שחוו לאורך כל ההיסטוריה אנשי ונשות קהילת הלהט"ב. התחושה המוזרה והמטלטלת הזו שאתה מרגיש אהבה כלפי מישהו, אתה יודע שזו אהבה, אין לך ספק, מה עוד זה יכול להיות? אבל כולם אומרים לך שאתה הוזה, שאתה חולה, שאתה פסיכי, שאין לך מושג מה אתה מרגיש. שהתחושות שלך הן לא נכונות. כן, אני לא מדברת אפילו על לומר לך שהתחושות שלך שגויות או אסורות. זה מעבר לזה. התחושות שלך הן פשוט לא נכונות. הן לא הגיוניות מהיסוד. וואו, זה יכול לדפוק אדם בצורה אבסולוטית. תמיד הערצתי את חברי הקהילה, אבל עכשיו, עם הגילוי החדש הזה, והעובדה שאני מרגישה בעצמי את התחושות הכל כך מבלבלות האלו, אני מעריצה אותם ואת הנחישות שלהם לעמוד נגד כל מה שאי פעם אמרו להם שהם אמורים להרגיש, אפילו יותר. אתם לא מבינים עד כמה זה יותר קל ומרגיע פשוט לשנוא את עצמך. לגלות שאתה מוכן לקבל, או אפילו לאהוב את מה שאתה - זה דופק את המוח.
***
לפני שנתיים התחלתי לעשות לעצמי שטיפת מוח. אספתי בבלוג סודי מלא תמונות של נשים במידות גדולות. נשים היסטריות, יפות ולבושות היטב. יום אחרי יום הקפדתי להסתכל בתמונות האלו ולתת להן לשטוף את התודעה שלי. התוצאה הייתה משונה מהצפוי. אחרי שבועות קצרים, בכל פעם שחזרתי לצפות בפיד האינסטגרם שלי או בעמודי העיתון, הראש שלי לא הצליח להכיל את דמויות הנשים הרזות שנשקפו מולי. הן נראו לי פתאום מפונצ'רות. אל תבינו לא נכון, אני אוהבת את אחיותיי הרזות אהבת נפש, אבל מדהים כמה שבועות של חשיפה לגוף עסיסי וגאה גרמו לי להסתכל עליהן ולראות אותן, את אחיותיי הרזות, כפחות טובות. הן פתאום נראו לי לא נכונות, דלילות וחסרות חיים. מעניין, נראה שמה שאנחנו נחשפים אליו יותר הוא מה שקובע את הטעם שלנו, ואחרי הכל לא באמת מדובר באמת אבסולוטית שלא ניתן להכחיש. בהחלט ניסוי מעניין. נסו את זה, בנות, זה יפוצץ לכן את המוח.