אני לא בטוחה שכבר עדכנתי אתכם בעבר, אבל אם נפגשנו לראשונה, והעונה היא עונת הקיץ, אחד הדברים הראשונים שתבחינו בו לגביי הוא הקעקועים הרבים שמכסים את עורי הענוג. אני לא מדברת איתכם על כיתובים אנינים וטרנדיים או על תותים קטנים וקסומים. את חלק הארי של קעקועיי התחלתי וסיימתי אי שם בשנות ה־90. מי שבקי ברזי איורי הגוף של התקופה כבר יודע בדיוק מה מעוטר על גופי. שלל פיות, אלמנטים קסומים, המיטב מתוך הספר "פיות רעות, פיות טובות". בקיצור - קלישאת ניינטיז נוראית ושאר מוטיבים שבאמת היינו בטוחים שנאהב לעד, אבל כמו כל רגש, סופם לפוג ולהתמסמס. בסופו של דבר, יש על גופי יותר מדי איורים מטופשים שרק אלוהים יודע מה חשבתי לעצמי כששילמתי ממיטב כספם של הוריי על מנת שינסרו אותם על ידיי, גבי ומותניי.



לאחרונה, במהלך טיפול פנים עם מטפלת חדשה, נקבה הנ"ל באבחנה מעניינת מאוד לגבי גופי המעוטר לעייפה. "אני רואה שהיית נערה מאוד כועסת", אמרה. אף שאני בדרך כלל סולדת מאבחנות פסיכולוגיות בגרוש של נשים צקצקניות למיניהן, היה משהו בדבריה. בכל אופן, בניגוד לכל מה שאמרו לי באותם הימים ("מה תעשי כשתהיי בת 60?", "את תתחרטי על זה?"), הקעקועים שלי כמעט לא מטרידים אותי. האם הייתי מעדיפה שהם יתנדפו לעולם שכולו עור בתולי? ייתכן, אבל האמת שאני כבר כמעט לא זוכרת שהם שם. ללא ספק, הם שייכים לתקופת חיים של נערה כועסת יותר, והנערה הזו עדיין אי שם בתוכי, מתחת להמון קילוגרמים עודפים, ואין לי בעיה עם התזכורת הזו לקיומה בדמות קעקועים חסרי טעם.



זה הסוד האמיתי שלא מספרים לנו לגבי קעקועים - לא המקעקעים הקוליים ולא החברים שכל כך מעודדים אותנו וללכת ולעשות אותם: כל הקעקועים חסרי טעם. בדיוק כמו שהחולצה ההיא שמדונה לבשה באייטיז חסרת טעם, ובדיוק כמו שהגבות של גוון סטפני ב־1995 נראות עכשיו חסרות טעם. טעם זה עניין של זמן, זה עניין של טרנדים. ועד שהחנות "יער הפיות" בדיזנגוף סנטר תחזור להיות החנות הכי קולית עלי אדמות - גם הקעקועים שלי יישארו חסרי טעם, לא משנה כמה שווים ואדג'יים הם היו נראים לי בזמנו.



***


נזכרתי בחוסר הטעם המובנה בכל נושא הקעקועים כשנתקלתי בכתבה שובבה למדי, שדווקא עוררה בי, חי נפשי, את התשוקה להתקעקע שוב אחרי שנות שבתון רבות הרחק מהמחט. האתר Fashionista הנחשב פרסם אייטם שדן בנמשים. מתברר שנמשים עדינים ונעריים הפכו בשנתיים האחרונות לאחד הטרנדים הנחשקים ביותר בנמצא, שמסמלים, ממש כמו עור נטול איפור וגבות פרא עסיסיות, את המראה הצעיר והמועדף של הרגע. מאחר שלא כולנו בורכנו בנמשים טבעיים, חברות איפור רבות המציאו עפרונות איפור מיוחדים שיאפשרו לאנשים לאייר נמשים קטנים על פניהם. כעת הטרנד הולך צד אחד קדימה: קעקועי נמשים, ממש כמו טכניקת המיקרובליידינג שמשמשת לעיצוב גבות, רק על ידי יצירת נקודות חינניות על הפרצוף. מיקרובליידינג הוא הליך סמי־קבוע, ועדיין יש משהו מפתיע בהחלטה לקעקע נקודות על הפנים רק משום שזה טרנדי.



שלא תבינו אותי לא נכון: כשנחשפתי לתמונות של הבנות המקועקעות בנמשים חינניים ברחבי אינסטגרם, התגובה הראשונה שלי הייתה: לעזאזל, זה גאוני, קחו את הכסף שלי ובואו נתחיל! אבל אז זיכרון הקעקועים הקיימים שלי החל לבעוט לי במודע ולהזכיר לי שכל מה שמרגיש לנו מלא טעם היום, הולך להיות לחלוטין חסר טעם מחר. בקיצור, בפעם הבאה שאתם רואים אותי, מתלהבים מהקעקועים שלי ומרגישים צורך להתייעץ איתי לגבי מתי ואיפה תעשו קעקוע, תזכרו: ממש כמו אמא שלכם, גם אני לא בעד.