לקראת כניסת השבת, אלו זמני הדלקת הנרות ברחבי הארץ, שבת פרשת 'וירא', 3-4.11.17:

 זמני הדלקת נרות

פרשת השבוע- פרשת וירא /הרב ישראל מאיר זינגרביץ'



שני נושאים מרכזיים מופיעים בפרשתנו: חטאת סדום והעקידה. אנשי סדום רשמו מעל דפי ההיסטוריה שיא בשפלותם. ולעולמים כשרוצים להדגיש רוע או אכזריות, משתמשים בדימוי "כסדום היינו, לעמורה דמינו". אך למעשה על עמוד הקלון הנצחי לא הועמדה רק השחיתות האישית של בני המקום, אלא גם ובעיקר האידיאולוגיה של השלטון. 
 


לעתים השלטון מחוקק חוקים טובים אך הנתינים פושעים, אולם בסדום החוקים עצמם היו מושחתים. את השחיתות קבעו בחוק. מעשים טובים היו לעבירות הרשומות בספרי החוק. אכזריות כלפי החלש והנדכא הפכה לחובה. בסדום הפכו את החיים בחטא לאידיאל שיש להתפאר בו. זה היה חטאם של ישראל בזמן חורבן בית המקדש, עד כדי כך שהנביא ישעיהו מתאר את מעשיהם במילים "לולי ה' צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדום היינו לעמורה דמינו". כל חטא הפך לדבר לגיטימי, ואילו את המצוות רמסו. ממש דמו לסדום.
 

ולמרות רשעת סדום, לו היו נמצאים בעיר עשרה צדיקים, הקב"ה היה נושא בעבורם לעיר כולה, כבקשת אברהם אבינו. ככתוב "לא אשחית בעבור העשרה" (בראשית יח, לב). אגב כך למדים אנו לקח גדול: מהו כוחם של צדיקי הדור, אשר בכוח תפילתם מסוגלים לקרוע גזר דין שהקב"ה בעצמו גזר על עם שלם. ולימוד נוסף הינו עד היכן מגיע כושר השיפוט המעוות של בני אנוש ואנו בתוכם, המסוגלים להפוך את הרוע לטוב ואת הטוב לדרך עקובת מכשולים. כל זאת כשאין יראת אלוקים ואנו מעצבים דרכינו על פי יצרינו ותודעתנו בלבד.

הנושא השני המופיע בפרשה שלנו הינו העקידה. המדרש אומר (מס' סנהדרין פט) שכשהקב"ה פנה אל אברהם וביקש ממנו לעמוד בניסיון העקידה, הוא אמר: "ניסיתיך בכמה ניסיונות ועמדת בכולם, עכשיו עמוד בניסיון זה, שלא יאמרו אין ממש בראשונים". מדוע אין בניסיונות הקודמים ממש? הרי בהם הוא עמד והתגבר.

התשובה היא שכשאדם מצטווה על מצוות גמילות חסד, הכנסת אורחים, מתן צדקה וכדומה, והוא מבצע את המוטל עליו, ניתן להסביר את מעשיו בשני אופנים: האחד הוא שאדם זה ניחן בטבע טוב ורחמן והוא אכן "זורם" עם ציוויים אלו ואין זה בכלל ניסיון עבורו. ויש מצב שונה. אולי אדם זה נברא עם טבע רע והוא מטבעו אנוכי וערל לב ומבחינתו לא היה מבחין כלל באלמנה הפושטת יד לצדקה או באורח הנוטה ללון, אך הוא נכנע לרצון שמיים, מתגבר על טבעו ומקיים את המצווה כי כך ציווה השם. זוהי הוכחה ליראת שמיים.
 

בכל הניסיונות הקודמים לא נדרש אברהם לפעול בניגוד לאופיו הרחום והחנון, ורק במצוות העקידה הוא נדרש לפעול בניגוד גמור לאופיו ולדרכו בחיים, כי כך ציווה ה'. לכן עמידה בניסיון זה הוכיחה כי גם בכל הניסיונות הקודמים נכנע אברהם אל השם ולא עמד בהם רק כי הם התאימו לאופיו, ולכן אמר לו הקב"ה: "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה". 

tguvot@maariv.co.il