שיהיו בריאים. בכל פעם שאני נתקלת בכתבת רכילות, בידור או צילום פפראצי, אני חושבת מחדש - איך לעזאזל זה הגיוני שמישהו בכלל רוצה להיות מפורסם. רמת החשיפה הפוטנציאלית ברגע שאתה מסכן את עצמך בחיים ציבוריים, גובלת בעיניי בהתעללות. נכון, לצד החשיפה הזו מוצמדים לטייטל ידוען דברים ראויים בהחלט כמו כסף, שררה ומעמד, ועדיין, בתמורה, נדמה כאילו הגוף שלך, החיים שלך והאופן שבו אתה בוחר להתנהל הופכים לרכוש כללי של הציבור. זה כולל כמובן את הבחירות המשפחתיות שלך (למה לקמרון דיאז עדיין אין ילדים?), את המשקל שלך (ריהאנה השמינה!), וכמובן, גם את העור שלך.

הזמרת לורד, שדפקה הברזה אכזרית במיוחד מהופעתה בישראל, משלמת עכשיו את המחיר. סתם, אני צינית. הזמרת בת ה־21 אומנם דילגה כבר על גיל הנעורים, אך היא עדיין מתמודדת עם בעיה שמזוהה לא מעט עם גיל ההתבגרות - פצעי אקנה. ישנם טיפולים רבים לתופעה, אבל לא כולם עובדים, ובטח שלא עבור כולם.

השבוע, לורד, שמאסה בעיסוק של רבים בעור הפנים שלה, העלתה לסרטוני הסטורי של האינסטגרם תמונה שלה שבה היא חשופת פצעונים, וציינה שלהתמודד עם אקנה זה מאוד קשה, שהיא סובלת מאקנה כבר שנים ושנמאס לה לחלוטין מניסיונות של אנשים זרים לתת לה עצות כמו “שימי קרם לחות” כדי להתמודד עם הבעיה שלה.



“תעשי מסיכת דבש, יוגורט יווני ואבוקדו. כל מה שאת צריכה זה פילינג אפרסק ושמן קוקוס!”, היא מספרת שזה מה שמציעים לה, ומסיימת את הסטורי בגלגול עיניים ובהדגשה שנמאס לה שמנסים לרמוז שהאקנה שלה הוא תוצאה של היגיינה לקויה. “'את שוטפת את הפנים שלך?' כן אני שוטפת את הפנים שלי, אני פשוט מקוללת מבחינה גנטית!”, היא מוסיפה. “העובדה היא שלכל אדם יש כימיה של עור הפנים וגנטיקה שונה, ושום מסיכת אבוקדו לא תשנה את הדנ"א שלך, אז לכל מי שנמצא שם בחוץ וסובל מעור רע - לא מהסוג שאפשר פשוט לשים עליו קרם יוקרתי ולפתור את זה - אני מבינה את הכאב שלכם”. מלכה, פשוט מלכה. וגם כל כך צודקת.

***
לורד היא לא היחידה שסובלת מעור לא מושלם בעין הציבורית. ממש לאחרונה, קנדל ג'נר קפצה לדיון הציבורי בעקבות העור המחוצ'קן למדי שדגמנה על השטיח האדום. ועוד לפנייה עסקה התקשורת באופן תדיר בפסוריאזיס המתוקשר של אחותה הגדולה קים. ובאמת, אם הנשים העשירות ובעלות האמצעים המדוגמים ביותר בעולם לא מצליחות לשנות את הביולוגיה המובנית שלהן - מי אנחנו שננסה?

למרות שאני חושבת שצריך לשחרר את הנשים האלו מנטל הביקורת על גופן, אני מאמינה שבמובן מסוים העובדה שהנשים המתוקשרות והעשירות ביותר בעולם מראות לנו שגם להן יש "פגמים", מוכיח דבר שאני אומרת פעם אחר פעם ולורד אומרת גם היא בפה מלא - לא את הכל אנחנו יכולים לשנות. יש דברים חיצוניים שבאמת חולקו לנו מידי הגורל.



אני בדרך כלל גם מקפידה לומר את זה בהקשר של אופרה ווינפרי. כלומר, אם ווינפרי, אישה שבאמת יש לה אמצעים לרתום לצדה שף צמוד שיכין לה אוכל אנטיבקטריאלי ויחשמל אותה בכל פעם שהיא נותנת ביס לשוקולד, לא מצליחה לרזות - מי אנחנו שננסה? כמו רזון טבעי, גם עור טוב זו פריווילגיה מולדת. ממש כמו במקרה של דיאטות, אדם שלא זכה בלוטו של העור הטוב, יצטרך להקפיד על שגרת טיפוח כפייתית כדי להשיג עור שאדם בר־מזל יותר ישיג, תוך בליסת צ'יפס ושוקולד השחר בכפית.

אהיה קטנונית לשנייה: מזלן של אלו שזכו בעור לא טוב הוא לפחות שאין קונוטציות של מוסר שמוצמדות לו. אף אחד לא חושב שאת עצלנית אם יש לך חצ'קונים. אם את שמנה, דווקא כן (מצד שני, גם הניסיון לחבר את זה שיש להן עור פנים רע לנושא הניקיון, יש בו מן המוסרניות המתועבת). בכל אופן, לצד העובדה שאני מרחמת על הסלבריטאיות האלו, שאנחנו מחטטים להן בפצעים, תרתי־משמע, אני שמחה שלפחות לסבל שלהן יש ערך מוסף עבורנו, והוא, כפי שאמרתי - להוכיח לנו שיש דברים שלא כסף ולא גישה לאמצעים קונה. יש גם דבר כזה שנקרא פשוט גנים טובים.