לא חשבתי שיגיע היום שבו אני אומר לכם שמכל הכוכבות שיורקות אג’נדה בגרוש בחודשים האחרונים, דווקא ריהאנה, הזמרת הנונשלנטית, בלשון המעטה, מברבדוס, היא אייקון הצדק החברתי הראוי ביותר של התקופה. נכון, אין לה סיפור חיים אפי ומבט יודע כל כמו של אופרה ווינפרי; מגלומניה מעוררת קנאה כמו של ביונסה; או מניפסט פרו־נשי מובנה כמו של הקומיקאית איימי שומר. נדמה שריהאנה, מאז ומתמיד, הייתה פה בעיקר בשביל להסתלבט.

ההופעה שלה בישראל לפני כמה שנים הייתה מופת של טעם רע וזריקת אצבע משולשת על הקהל שלה. ביום ההופעה היא נתנה גיחה מתוקשרת לים המלח, ובמקום לעשות סאונד־צ’ק לפני ההופעה, היא טבלה במים ונהנתה מרביצה ממושכת על החוף. בהופעה עצמה היא הקפידה שלא להחליף תלבושות ובגדול, להמהם יותר מלשיר.

אז, ביקרתי אותה על כך, כמו יתר הקהל הישראלי. היום? אני מעדיפה אותה בכל רגע נתון על פני ביונסה, למרות שהאחרונה החליפה יותר תלבושות מופרכות בהופעה המדוברת שלה בפסטיבל "קואצ'לה" האחרון, מאשר מספר זוגות הנעליים של אימלדה מרקוס. ועדיין, השנה האחרונה הייתה בהחלט השנה שבה התברר סופית שריהאנה עושה לקהל שלה ולמין הנשי רק טוב.



***
נתחיל בדבר הכי פחות דרמטי שהיא עשתה בשנה האחרונה, משהו בנאלי לחלוטין, שכל אדם - מפורסם או לא, עשיר או עני, מוכשר או מיותר - יודע לעשות: היא פשוט השמינה קלות; מעט התרופפה בקצוות; קצת שחררה את מוסר הצום והספורט הידוע של הכוכבות הגדולות (ברור לכן שלא כולן נולדו עם היכולת המולדת להיות כחושה, נכון?). זה לא שהיא עברה למידת פלאס סייז כמובן, אבל בתרבות הפופ הארורה שאנחנו חיים בה, גם ההשמנה הקלה הספיקה כדי להפוך אותה לאייקון החדש לנשים “אמיתיות”.

ההשמנה והתגובות שהיא זכתה להן בעקבותיה לא הפכו את האנקדוטה הזו בקריירה של ריהאנה לכל כך חשובה. אבל התגובה שלה, או יותר נכון, היעדרה - היתה אפית. שוב, כמיטב המסורת של ריהאנה - היא פשוט שמה אצבע משולשת על כל העניין: לא נכנסה ללחץ ולמשטר דיאטה מהיר, לא התנצלה. ענתה תגובות נונשלנטיות בסגנון “זה הגוף שלי והוא לפעמים משתנה וזה אחלה”. היא פשוט לקחה את זה בקוליות האופיינית לה והוכיחה לנו שהקוליות הזו - שאנחנו פירשנו כזרקנות וזלזול - היא טהורה לחלוטין כשהיא מגיעה מריהאנה, כי היא באמת הבחורה הכי קולית בסביבה. ובכלל, איזה מסר רוחני מעניין: לתכונה שלילית לכאורה כמו זרקנות, יש גם צד חיובי, כי היא מגיעה עם אפס סבלנות להעניק תשומת לב לשטויות לא ראויות. תודה, ריהאנה, מעולם לא חשבתי שארצה כל כך לאחוז בתכונה שעד עכשיו חשבתי שהיא נוגדת את כל מה שאני מאמינה בו.

מהלך נוסף מעורר הערצה בעיניי, הוא שבניגוד לכוכבות אחרות שהשמינו ומיהרו לנצל שיווקית ומסחרית את “מעמדן” החדש, ריהאנה לחלוטין נמנעה מלהחזיק דגלים או לנופף במנטרות העצמה ריקות מתוכן. הגוף שלה פשוט השתנה קצת, וזו פשוט עובדה בשטח, לא משהו שיש לחגוג אותו, או לשנוא אותו או לנצל אותו מסחרית - זה פשוט מה שזה. אלילה.

מובן שזה לא נגמר שם. השנה עשתה ריהאנה, באמצעות מותג הביוטי שלה, Fenty, חתיכת בית ספר לחברות הביוטי הוותיקות, ולמעשה ניערה את הביזנס מהיסוד. המותג שלה השיק קולקציית מייק־אפ עם טווח גוונים נרחב עד כדי כך, שהוא גרם לכל היוטיובריות ובלוגריות הביוטי המובילות למתוח ביקורת על כל החברות האחרות שעדיין לא יישרו קו עם שנת 2018, ואינן מציעות סוגי איפור לכל גוון ותת־גוון. ריהאנה לא רק נתנה בעיטה השנה לשמנופוביה - היא נתנה גם בעיטה לגזענות בתעשיית הביוטי.

גם כאן זה לא נגמר: שלשום נודע שריהאנה הולכת להשיק תחת המותג Fenty ליין של הלבשה תחתונה. גם הוא, ממש כמו מותג הביוטי שלה, יפנה לקהלים שונים ומגוונים בעלי מידות שונות.

בקיצור, ריהאנה, אני מתנצלת על כל הפעמים שבהן קראתי לך חובבת שאכטות עצלנית וזמרת בגרוש. את הדבר האמיתי, ואני מעריצה אותך ואת הישבן העסיסי שלך.