לפני כמה ימים דיווח אתר האופנה הנחשב wwd שחנות הכולבו הבריטית סלפרידג׳ס החליטה להשיק יוזמה שיווקית חדשה ומסקרנת למדי - חנות פופ־אפ ניטרלית מבחינה מגדרית. החל מאמצע מרץ ועד סוף אפריל, אנשי סלפרידג׳ס מתכננים להשיק חנות בת שלוש קומות שתאגד את כל פריטי היוניסקס של המעצבים והמותגים אשר נמכרים בה; בין היתר, מותגים כמו קום דה גרסון, גארת' פיו ואן דמולמיס-טר.
הפרויקט, שמכונה בידי הכולבו ,Agender לא יכלול רק תמהיל יוניסקסי, אלא אף מיתוג כזה: במקום בובות ראווה של גבר או של אישה, הכולבו ישתמש בצילומים, בסרטונים ובמוזיקה אמנותיים ונטולי אימג'ים בעלי שייכות מגדרית על מנת לקדם את התמהיל. אתר wwd דיווח שמטרת הכולבו בהשקת המיזם הייתה ״לקחת את לקוחותיו למסע שבו הם יוכלו להתלבש בלי להיות מוגבלים בידי סטריאוטיפים״, אבל אין ספק שבאופן כללי היוזמה צומחת על קרקע פורייה ומוכנה למדי. שבוע אופנת הגברים לעונת חורף 2015-2016, שהתקיים בחודש ינואר, היה כולו שיר הלל לע-מימות מגדרית, עם שפע קולקציות שכללו צבעי ניאון ורודים, תכשיטים וגברים בחצאיות. בנוסף, כבר כמה עונות שטרנד הבויפרנד שיק, שכולל שלל פריטים בעלי רלוונטיות לשני המינים, הפך לדייר של קבע במלתחות שלנו. ובכלל, בלבול מג-דרי כמעט מחובק בידי המיינסטרים - גם אצלנו בישראל, למשל, בקמפיין הבחירות של מרצ מופיע הדוגמן סתיו סטרשקו בבגדי כלה.
נכון, החלוקה בין לבוש נשי לגברי הייתה מקובלת לכל אורך ההיסטוריה, אבל מאחר שבמאה השנים האחרונות נעשה טשטוש מובהק בכל הנוגע למה נחשב ללבוש גברי ונשי, מעניין לבחון מדוע בוחרים הקמעו-נאים להמשיך ולדבוק באותה חלוקה קלאסית כאשר הם ניגשים לכלנושא עיצוב החנות והשיווק. לעניין יש ללא ספק סיבה מסחרית: אנשי השיווק של המותגים חייבים למצוא דרכים בטוחות (גם אם אנכרוניסטיות) לפלח את השוק ולפרסם עבורו. אבל מה אם הפילוחים המיושנים האלו כבר לא רלוונטיים? יכול להיות שהגיע הזמן לרענן את החלוקה הזאת על פי דמוגרפיות מגדר מיושנות?
התרעות פיקוד העורף