אני בחורה של בית. בסופו של יום עבודה, אין דבר שאני כמהה לו יותר מלהגיע כבר הביתה, לחפון את הכלב הקטן שלי ולהתכרבל איתו לסשן של צפייה כפייתית בטלוויזיה.
סופי השבוע שלי נראים בערך אותו הדבר, רק עם שעות נמנום רבות יותר. מלבד העובדה שאני בחורה של בית, אני גם בחורה של אופנה. אבל, לצערי, בחודשים האחרונים נדמה שהחיבור בין השניים – שיק והתבצרות בודדה וזוהרת בבית – הוא לא פחות מאוקסימורון. כן, חברות (ואני מציעה כרגע לכולכן חברות באופן רשמי, תכף תבינו למה), כדי להיות שיקית באמת בשנת 2015, לא מספיק להיות לבושה למשעי, את צריכה לידך עדר של חברות לבושות למשעי.
* * *
מצד אחד, יש כאן מסר מבאס, בעיקר לאלו שלא ממש אוהבים להתגנדר בחבורה עמוסה של בני אנוש לצדנו. ועם זאת, קשה לי שלא להסתכל על החלק החיובי של המגמה. אם עד כה תעשיית האופנה עודדה קוליות מרוחקת, נטולת רגשות אנושיים, והבעות פנים חמורות סבר, הרי שהמגמה החדשה מעודדת אטיטיוד אופנתי שכולו חום אנושי, שמחה וכיף. סחיות, אפילו. אז למי אכפת מנונשלנט, תתפסו את מקל הסלפי שלכם ותדפקו תמונה מלאת חיוכים וחברים.
התרעות פיקוד העורף