אבל בניגוד למה שמתאר גולדשטיין, בחנויות רבות המוכרות ציוד לבית הספר ניתן להבחין בהפרדה ברורה בין הציוד המיועד לבנים, לבין זה המיועד לבנות. הורים רבים נתקלים במציאות הזו, כפי שמעידות גם תמונות שעלו בעמוד הפייסבוק "כך מלמדים ילדותים מה המגדר שלהן".
מחקרים רבים מראים שההבדלים הביולוגיים בין גברים לנשים אינם מכתיבים התנהגות נשית או גברית, ובעצם את התפקידים הגבריים והנשיים קובעים המסרים החברתיים בבית ובקהילה. פרופ' דפנה יואל מאוניברסיטת תל אביב בדקה האם יש מוח גברי ומוח נשי. למרות ההבדלים המבניים הקיימים בין גברים לנשים, היא מצאה שאין מוח נשי ומוח גברי ולכל אחד מאיתנו יש פסיפס תכונות מיוחד משלו. "מדהים, לא?", שואלת ד"ר קדרון. "עד גיל 3
האם מה שהיה הוא שיהיה? ד"ר עינת לחובר, חוקרת בתחום מגדר ותקשורת בבית הספר לתקשורת במכללה האקדמית ספיר ופעילה בפורום הפמיניסטי בספיר, מסכמת: "העובדה שהמציאות המסחרית והצרכנית לילדים בארץ מבדלת בנות מבנים ומציגה בנות באופן סטריאוטיפי, כפסיביות, רגשניות, אחראיות על טיפול באחר, ילדותיות, כפופות לגברים, מיניות וכדומה, מדגימה את המציאות הפטריארכלית. התמונה שמצטיירת בעולם הילדים משקפת את עולם המבוגרים. אנו צריכים לחזק גורמים חינוכיים מסחריים שמבטאים מודעות לייצוגים מגדריים פרוגרסיביים: שמציעים מגוון של ייצוגים מגדריים שחוצים קטגוריות חברתיות ומגוונות. אבל כדי שייווצר שינוי דרמטי בתרבות שמוצעת לילדים, דרוש שינוי עמוק בחברה".