התצוגה, שנערכה בשיתוף ארגון נכי צה"ל, הציגה פריטים שעוצבו מתוך התייחסות למציאות חייהם ולפציעותיהם של המשתתפים. במקום לנסות להתאים את כולם לאותו אידיאל מוכר של דוגמנות, אלבז פרידמן בחר לתת מקום לגופים שונים ולסיפורים שהם נושאים איתם.
לא לחזור למי שהיינו, אלא להכיר במי שהפכנו להיות
שם הקולקציה, FRAGMENTS, או בעברית "רסיסים", מתייחס לשברים שאדם אוסף במהלך חייו ולדרך שבה הוא בונה מהם את עצמו מחדש. לא בהכרח כדי לחזור בדיוק למי שהיה לפני הפציעה, אלא כדי להכיר גם בזהות שהתגבשה בעקבותיה.
זו נקודת מוצא משמעותית לקולקציית אופנה. הגוף כאן אינו רק בסיס שעליו מציגים בגד, אלא חלק מהסיפור העיצובי עצמו. הפרוטזות, כיסאות הגלגלים והשינויים הגופניים לא הוסתרו ולא הוצגו כמשהו שצריך להתגבר עליו כדי להשתתף בתצוגה. הם פשוט היו חלק מהנוכחות של המשתתפים על המסלול.
התצוגה שהזכירה למי המסלול יכול להיות פתוח
בעולם האופנה, שבו אנחנו רגילות לראות שוב ושוב פרופורציות מסוימות ומודל יופי מצומצם יחסית, המפגש הזה היה משמעותי במיוחד. לא מפני שהמשתתפים נדרשו להוכיח משהו לקהל, אלא משום שהנוכחות שלהם הרחיבה את מה שאנחנו רגילות לראות בתצוגת אופנה.
בתוך רצף התצוגות, המוזיקה והפלאשים של שבוע האופנה, "רסיסים" ביקשה מהקהל להסתכל אחרת. לראות את הבגדים, אבל גם את האנשים שלובשים אותם, בלי להפריד בין הגוף לבין סיפור החיים שלו.
ואולי זה הדבר החשוב ביותר שאלבז פרידמן הצליח לעשות: במקום לבקש מהמשתתפים להתאים את עצמם לכללים של עולם האופנה, הוא נתן לעולם האופנה הזדמנות להרחיב אותם. לא כל תצוגה צריכה לשנות את הדרך שבה אנחנו מסתכלות על יופי, אבל כשהיא מצליחה לעשות את זה, יש לה משמעות שנשארת גם אחרי שהמסלול מתרוקן.
התרעות פיקוד העורף