במסעדת Dagim ביקרנו לפני שנה ונפעמנו.
אם זיכרוננו אינו בוגד בנו (והוא בוגד לא מעט), זו המסעדה היחידה מחוץ לגבולות תל אביב שהענקנו לה בשנה זו ציון של חמישה כוכבים.
שילובים לא הגיוניים של חומרי גלם התנפצו לכדי מנות מפתיעות שנחרטו לנו היטב מתחת למצח. נכון, לא חיבבנו את שמה הפרובנציאלי – Dagim, ולא את הנהר הזורם בתוכה ומשווה לה אווירה של אולם אירועים ולא של מסעדה, אבל כל הביקורת התמוססה אל מול קינוח מופלא בשם מליבו – שילוב של פירות, מיצים, קרמים וגלידות, שיצר השף הגאון פרנק אזולאי.
הגענו עם פרצוף חמוץ, אבל מלאי תקווה. מתברר ששם המסעדה נותר בעינו, גם המים אותם מים – רק התפריט השתנה. מדוע? שאלנו. מתברר שפרנק אזולאי כבר לא. במקומו יש שף חדש. תפאדל, למה לא? התייעצנו עם צוות המלצרים לגבי המנות הטובות ביותר, וכל אלה שמוזכרות בביקורת זו הוגדרו על ידם כ”הטובות ביותר”. אם לסכם כבר עכשיו: החדשות הטובות הן שהן טעימות. החדשות הפחות טובות הן שבשבילן אכן לא שווה להגיע במיוחד מתל אביב.
התרעות פיקוד העורף