"אז מה, זה נסגר?” קרא לעברה העיתונאי יוסי מלמן. השתררה שתיקה מעיקה. העיניים הופנו אל הגברת הזקנה, מלאת החיוניות, שעמדה במקומה הנצחי ליד הקופה הרושמת הישנה. היא לא קיבלה את הגזרה. סירבה להאמין שבית הקפה שלה, העוגן של חייה, שבו העבירה את 56 שנותיה האחרונות, 13 שעות ביממה, שישה ימים בשבוע, עומד לפני סגירה. היא הניפה את ידה בביטול ועיוותה את פיה. “לא סוגרים ולא בטיח, תפסיק לדבר שטויות, אידיוט!” צווחה לעברו בקולה הצרוד. “היא בהכחשה”, מלמל שכנו לשולחן.