לא ברור מה הוא יותר: מוכשר או גס רוח; רגיש לסביבה או רגיש לעצמו; חי על הקצה או שף מיושב שמחזיק על כתפיו את אחת המסעדות המוערכות, העסוקות והממותגות בתל אביב.
חודשים ספורים אחרי שעזב את "טוטו" בעקבות סכסוך עם הבעלים ("אמרתי לו 'או אני או אתה', אז הוא אמר לי 'אני יכול להסתדר בלעדיך'"), רכש שלו בתחילת השנה, יחד עם שותפים חדשים, את המסעדה שבנה מהיסודות. לא לפני שהתוודה על נפילתו לקוקאין, על הדיכאונות, על ההלוואות.
ואז הוא חזר. כהרגלו בפרצוף חמור סבר, עדיין צועק על אנשי הצוות שלו (אבל לא כמו האיש שנמצא במקום הראשון במצעד זה) ושוב הסועדים מתרגשים לראותו. סלב. האמת היא שגם הוא נהנה בחברתם. נדמה שמאז חזר, שלו נהנה מההתחככות בסועדים, מהמחמאות ומהתחושה של להיות יקיר עולם הברנז'ה של המעמד הגבוה. לפעמים מחמאות יכולות להרים כמעט כמו קוקאין.
סביר להניח שיש לכם דעה נחרצת על ישראל אהרוני, אבל רוב הסיכויים שלא ממש טעמתם מיצירותיו, לפחות לא הצעירים שבכם. אחרי שפתח (וסגר) באייטיז ובניינטיז כמה מסעדות שף וכיכב באינספור תוכניות בישול, הוא נעלם.