בעולם הסטיגמות המקומי, שמור מקום של כבוד (בעצם, של חוסר כבוד) לפתח תקווה. העיר הכי משעממת, הכי אפורה, הכי מיועדת להורים משעממים עם ילדים אפורים (או להפך) הם רק חלק מהסופרלטיבים שסופגים תושבי העיר. למעשה, עוד בשנת 1876 קבע ד"ר מזארקי, “אם ציפורים אינן נראות, המוות פה מולך. כדאי לצאת מפה מהר, הנה אני הולך", וסימן אותה כעיר רפאים.
אומנם יואל מוישה סלומון האמין בכוחה להפוך ליישוב שוקק חיים, אבל עד היום היא נחשבת לפרבר פחות אטרקטיבי. בצדק או שלא בצדק – על זה עוד אפשר להתווכח.
על מה שקצת יותר קשה להתווכח, זה על העובדה שמסעדת “206" החדשה בעיר – נצר לשושלת “206" המיתולוגית מתל אביב – היא כנראה אחת המסעדות הסחיות ביותר שתפגשו. גדולה ורחבה, מרוהטת באופן המוני למדי – על קיר אחד לוקרים של מגרש ספורט, הקיר ממול עשוי מלבנים מסותתות, ועליהן כרזות אגרוף אמריקאיות מהסיקסטיז, ומעל לכולם מהבהב לוח תוצאות ענק סטייל יד אליהו, ספרות דיגיטליות באדום על לוח שחור. “ביתיים 06, אורחים 02", נכתב שם. לא שאלנו לפשר העיצוב חסר הטעם, כן שאלנו לפשר התוצאה, שמא משחקים כאן סטנגה בחצר האחורית ולא קראו לנו. המלצר הסביר לנו שלא מדובר בתוצאה, אלא בצירוף המספרים שיוצא 206 – כשמה של המסעדה. בפועל, מתברר, לא רק העיצוב תמוה, אלא גם הרעיון, שכן הלוח מראה את המספר 0206. נו.
המלצרים פה חביבים מאוד, באמת, אבל הזיכרון שלהם לא משהו. הזמנו כמה מנות: קצת סלטים, קצת עיקריות, קצת שתייה, כוסות, קשים – שגרתי. המלצר, להפתעתנו, לא כתב כלום. “תזכור הכל?", שאלנו חצי בצחוק חצי בדאגה. “חחח", צחק, “אל תדאגו". 20 דקות לאחר מכן קיבלנו מנה אחרת משהזמנו. חחח חיחיחי - נאלצנו להמתין זמן נוסף עד שהמנה תגיע (ואילו זו שהגיעה בטעות נלקחה מאיתנו, שמא לא מגיע לנו פיצוי חלילה). מומלץ למלצרי “206" לאמץ את ההמצאה ההיא משנת 1564 – העיפרון. נסו זאת.
החדשות הטובות הן שהמנות מהודקות, טריות וטעימות. ברוך השם, אין טענות. הבעיה עם “206" היא שכמותה יש עוד 100. שטנץ מנצח של שיפודיות אדירות ממדים ומתוקתקות כמו שעון, טריות וטעימות, אך חסרות כל מעוף ודמיון.
המזטים כאן הם בתשלום: חמישה ב־30 שקלים. בחרנו כרובית בטחינה, כדורי פלאפל, סלק, טחינה וחציל בטחינה. טעים? טעים. כשרעבים הכל טעים. האם היה בהם משהו שונה? סיים־סיים.
גם המנות העיקריות לא שוות הרחבה מעבר לשורה וחצי: שיפוד הפילה (65 שקלים) באמת רך ומענג, וצלעות הטלה (85 שקלים) עשויות באופן פשוט אך עדיין מענגות, אבל סביר להניח שגם זה וגם אלו לא שונים באופן מובהק מהמנות המוצעות ב"ציפורה" הנמצאת ממש ממול. ככה בונים חומה? לא ממש. וגם לא לוח תוצאות דיגיטלי.
במסעדה מספרים שהם התחדשו במנות צמחוניות, כמו קרפצ’יו סלק, סלט קינואה אדומה, סלט קיסר וקציצות עדשים על קינואה. לא טעמנו אז לא נתיימר לשפוט, אבל בשביל הצמחונים, אנחנו מקווים שהמנות עשויות קצת מעבר לשטנץ.
התרעות פיקוד העורף