מנת הטטאקי בקר, היא בעצם קרפצ'יו כמו שאתם מכירים רק עם שם אסייתי. הרבה אסייתיות אין במנה הזו, הרבה רוטב בלסמי – דווקא כן. או שלמישהו נשפך, או שזו המנה. הטעם של הבלסמי השתלט על המנה, ופגע בהנאה מנתח הבשר הנא. לטעמנו, הביצוע טעון שיפור.
אחר כך הגיעה קומבינציית האיירון שף, והשאירה אותנו עם לסתות שמוטות. זו מנה עצומה! 24 יחידות לכל אדם, זה משהו שאפילו שועלות מזון ותיקות כמונו לא יכולות עליו. אבל שימו את הכמות בצד, בואו נדבר על הטעם. או הטעם. עם כתיבת שורות אלו אנחנו שוב נזכרות בכמה נפלאה הייתה המנה הזו- טרייה, מעניינת, מגוונת, צבעונית ועוד שלל סופרלטיבים. מנת האיירון שף הייתה פשוט מושלמת.
מנת הבקר סצ'ואן היא מנה טובה. בת שבע מאוד אהבה את התיבול וגם את שילוב הטעמים. נעמה, לעומת זאת, הרגישה שיש במנה הזאת יותר מידי סוכר, וסוכר זה כיף רק בקינוח. יחד עם זאת, שתיהן הסכימו שהמנה טובה ועשויה בצורה מקצועית.
מנת האיסט אנד ווסט הרגישה יותר מזרח מאשר מערב, עם תיבול הודי מפתיע ומוצלח במיוחד. הטעמים כאן היו טובים מאוד, וגם תוספת הבוטנים שהגיעה עם המנה שדרגה אותה מאוד. שאפו נוסף הוא על חיתוך רצועות העוף. לרוב אנחנו מקבלים נתחים ענקיים ואוכלים אותם כך, או טורחים וחותכים בעצמנו. כאן השקיעו אקסטרה מחשבה, וחתכו את העוף לחתיכות קטנטנות ששימחו אותנו מאוד.
מנת נפוליאון הברולה הייתה אחד הקינוחים הטובים שטעמנו בתוכנית, ואנחנו לא מגזימות. זו פשוט מנה מעולה. הטוויל, שם מוזר לביסקוויט דקיק וקריספי, הטומן בחובו קרם וניל מצוין. בת שבע סירבה לגעת בבננות, אז יותר נשאר לנעמה... השילוב עם הבננות פשוט נפלא.
פרפה החלבה היה טעים, גם הוא, אבל זו מנה לחובבי חלבה בלבד. הפרפה הרגיש כמו גוש קפוא של חלבה, כזה שקונים בשוק וקצת פחות כמו פרפה או מוס. על אף החיבה העזה שלנו לחלבה, היינו שמחות לטעמים עדינים יותר. המנה לא הייתה מתוקה מידי, וזו בהחלט מחמאה. אפשר לעדן אותה ואז היא בהחלט תהיה מושלמת.
התרעות פיקוד העורף