הצלחת של תש"ח: מה אכלו מקימי המדינה והאם זה דומה לתפריט שלנו היום?

ארוחת הבוקר הירושלמית כללה הרבה לחם וחוביזה, בכפר גלעדי היה משק אוטרקי סגור עם מאפייה, לול וכוורת, בסאסא נטעו רק עצי פרי וכולם דיברו רק על תפוזים. צלילה למעמקי הסצנה הגסטרונומית הישראלית

חדר אוכל קיבוץ חניתה
חדר אוכל קיבוץ חניתה | צילום: משה מילנר, לע"מ
2
גלריה
חדר אוכל בעין חרוד, 1938. צילום: זולטן קלוגר, לע"מ
חדר אוכל בעין חרוד, 1938. צילום: זולטן קלוגר, לע"מ | חדר אוכל בעין חרוד, 1938. צילום: זולטן קלוגר, לע"מ

הבדל נוסף הוא שבזמנו לא סבלו מעודף משקל, השמנה וסוכרת. יש לכך שתי סיבות עיקריות: האחת, כיוון שגודל המנות היה סביר, התפריט בכללותו לא הכיל סוכר, שומן ונתרן בכמויות גבוהות. השנייה: אורח החיים לא היה ישבני. המושג פעילות גופנית לא היה מקובל לפני שבעה עשורים. ילדים ומבוגרים היו פעילים כי לא הייתה ברירה אחרת. את הילדים לא הסיעו לבית הספר, כולם הלכו ברגל לקניות בשוק וסחבו את הסלים והקרח למקררים עד הבית.

תגיות:
אוכל
/
יום העצמאות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף