שנייה לפני שיעופו עלי כל מיני מכורי שווארמה שמוכנים לשלם בזהב על המנה שלהם או לנסוע עד איזו פינה בצפון, שם ורק שם, יושב לו איזה זקן מט למות שמכין את השווארמה הכי טובה בין השעות 10:15 ל-10:23 בתיבול מיוחד שנכתש רק כשהירח מלא ועם פיתה שהוא אופה במדבר כשהשמש מתחילה לשקוע ועם חיטה שנאספה על ידי נשים ערביות בנות 70. טוב. יאללה, שחררו.
למדור הזה בחרנו רק שווארמיות תל אביביות, כי תל אביב היא העיר היחידה שתעז ליצור קצת וורסטיליות מאותה מנה גדושת עמבה ושומן, תיבול ולאפה.
פלאפל גבאי, הידוע דווקא בפלאפל שלו ובמרקים המעולים, מכין את השווארמה שלו דווקא מבשר אנטריקוט וקוצר עמה הצלחה לא מעטה.
פישופ הם פינה משובחת בשרונה מרקט המזכירה את השווקים בברצלונה ויודעת לספק חוויה ואוכל טוב. הלוקוס מתגלה כדג מושלם לשווארמה שסופג תיבול כמו שצריך ועדיין שומר על עסיסיות, והכיף הוא שאפשר לאכול עוד מנות במקביל, לשתות כוס יין וליהנות מהשווארמה גם בלי לעמוד מעל הבר סלטים כשהפיתה נוזלת.
בר דגים ברמת החייל והסניף החדש בכפר סבא הביאו את תרבות הדגים לאוכל רחוב. ברבוניות, פיש אנד ציפס ועכשיו גם שווארמה. הוא שמח, צעיר וטעים אצלו תמיד.
אחת המנות המיוחדות, הלא קונבנציונליות והטובות בעיר.
"שגב קונספט" משלב בין המזרח למערב תחת המתכון הקלאסי של השווארמה הישראלית.
גם שאול בן אדרת נכנס לעניין ובנה לעצו מנה שמשלבת בין מנת רחוב ובין המסעדה.