כל שנה אני מבטיחה לעצמי שהשנה זו הפעם האחרונה. שיותר אני לא נגררת לקדחת הסדר והניקיון. אך משום מה מיד אחרי פורים שוב אני מתחילה לנקות, לסדר ולארגן. ובכל פעם מחדש אני לא מבינה מדוע, הרי הבית נקי, מסודר ומאורגן כל השנה. כנראה שקיים איזה כוח גדול וחזק ממני, שממש מאלץ אותי או נכון יותר גורר אותי בכל שנה בריטואל קבוע למלאכת הניקיון והעבדות, בלי שום יכולת להשתחרר מזה.
לאחרונה התחלתי לתרץ לעצמי את השיגעון המיותר בהסבר שאמור לשכנע בעיקר אותי. אני מדקלמת ומסבירה לכל מי שמעוניין להקשיב שניקיון פסח הוא הזדמנות, ושסוף־סוף אפשר להגיע לארונות הגבוהים ולמקומות שבמהלך כל השנה הזנחנו אותם ולא מצאנו זמן לסדר, למיין ולזרוק מתוכם חפצים לא שימושיים.
במסגרת הארגון והסדר במטבח ערכתי גם סדר במקפיא. אני חייבת לציין שאין יותר מעניין מלנבור ולסדר את המקפיא, כי אז מוצאים דחוסים בין מדפיו אוצרות וכל מיני שאריות של "חבל לזרוק" שחיכו בסבלנות לזמן הנכון. כך מצאתי שם חבילות פתוחות של בצק קפוא. החלטתי להפשיר אותן ולנצלן כבר עכשיו, כדי לפנות כבר מקום למוצרים החדשים והכשרים לפסח.
היו שם שני סוגי בצק: בצק עלים ובצק עלי פילו. מהם הכנתי שלושה סוגים של מאפים: מנה חלבית ומנה בשרית, שיכולים לשמש כמנה עיקרית או כמנה ראשונה לבחירתכם, וקינוח של עלי פילו ממולאים בתפוחי עץ וסירופ מתקתק.