שני דברים הפתיעו אותנו. האחד, גילי הלקוחות נעו להערכתנו בין 30 ל־70, אפילו 80, וכולם נראו מגוהצים ומהודקים, אנשי העשירון העליון. הדבר השני הוא כשרותו של המקום. לא היינו מנחשים שמקום אפלולי ולוהט שכזה עשוי להיות כשר, אלמלא חלק מהנוכחים לבשו כיפות. כיצד מסתדרת הכשרות עם 1,000 חברות וויסקי מחו"ל? ובכן, מעדכנים אותנו כאן באוזניה שמדובר ב"השגחה פרטית", לא בדיוק כשרות מטעם המועצה הדתית. לטוב ולרע, זה המצב, ושכל אחד יפרש זאת כדרכו. בכל אופן, המקום סגור בשבתות, ואין בו אוכל שאינו כשר. מנגד, תמונה של הבאבא סאלי לא מצאנו על הקירות.
"מה הקונספט של התפריט?" שאלנו את המלצר. "אין קונספט", ענה, "אוכל מגוון". זרמנו עם הגיוון. קרפצ'יו פילה בקר (52 שקלים) מחזיר עטרה ליושנה ומוכיח שיש מנות קרפצ'יו שהן מעבר לשטאנץ הלעוס. כאן הבשר האדום והמגרה מוגש עם איולי וויסקי, פיסטוקים קלויים ועגבניות שרי במגוון צבעים, שהופכות את המנה לא רק ליפהפייה, אלא גם למיוחדת וטעימה עד מאוד. נשארנו בגזרת הבשר וטעמנו מברוסקטת הבשר (46 שקלים) - ארבע פרוסות בגט המוגשות על קרש עץ, ועליהן קרם ופלפלים מעושנים וחתיכות מפורקות של בקר. התוצאה אנמית למדי - חסר מרכיב חמוץ או חריף, שיהפוך אותה לנועזת, אבל אי אפשר לומר שהיא לא טובה.
המנות העיקריות הוכיחו סופית שהמקום מצטיין גם בתחום הקולינרי ולא רק בתחום האלכוהול. האנטריקוט המיושן (147 שקלים) הגיע פרוס במחבת לוהטת - כה נחמד מצדם להגישו כך ולחסוך מאיתנו את מלאכת החיתוך – עסיסי ומעודן, לעיס ברמה הנכונה ומתובל היטב, ולצדו אספרגוס ותפוח אדמה. גם פילה מוסר הים (110 שקלים) עסיסי ועושה רושם של טרי, וגם הוא מוגש בפרזנטציה יפהפייה. בכלל, המקום שם דגש על היותו פיין; הכל נראה טוב, הכל מריח טוב, כולם מנומסים, אדיבים, המוזיקה רגועה. וזו לא גרמניה, בשרונה הרבה יותר נעים.
הנוף הנשקף מ"קסיס" הוא, ככל הזכור לנו, היפה ביותר לכל אורך מישור החוף. חופי יפו עדיין בתוליים, תמימים, חצי נטושים, והמים תכולים, מבריקים, רק מחכים שנטבול בהם. "קסיס" ממוקמת בגובה חמש מדרגות גבוהות מעל, כך שהיא מדלגת מעל לראשי המתרחצים, והנוף הנשקף הוא בגוני כחול שקט.
השלווה מופרת רק כשנכנסים למסעדה, ליתר דיוק, כבר בכניסה. בזכות הנוף הפכה "קסיס" למקום עלייה לרגל עבור אנשי העשירון העליון, שרוצים ליהנות מהשקט. אולם מה רבה אכזבתם כשהם מגלים שכמותם יש רבים, העומס מצטבר בעמדת המארחת והבלגן חוגג. ביום שבו הגענו היו מעט מדי מלצרים, ושולחנות מלוכלכים רבים עמדו ריקים וחיכו למטלית שתעבור עליהם, כדי שישבו בהם. ביניהם היה אפשר למצוא גם כמה לקוחות זועמים.
התרעות פיקוד העורף