אווירת ה”פיין” נמשכה גם כשהגיעו המנות הראשונות, שאותן בחרנו בעזרת המלצרית המוקפדת והאדיבה. כל המנות נראו כאילו נלקחו מז’ורנל: יפהפיות, פוטוגניות, מלכות היופי של המנות הראשונות. לא התאפקנו ודגמנו את המנה היקרה ביותר, כבד האווז, כדי להבין מדוע מחירה כה גבוה. הכבד הגיע כמקשה אחת, עשוי במדויק, וסביבו נקטרינות, אגוזי מלך וצימוקים. ערמונים, שהובטחו בתפריט, לא הוגשו עם המנה. התוצאה, למרבה הצער, מאכזבת.
הכבד לא ממש התחבר למסיבה סביבו, ונדמה שהכבודה, בייחוד האגוזים, הצימוקים והשקדים, היא תוספת שבלונית למדי, קלישאתית וחסרת מעוף,
ובוודאי שאינה שווה את מחירה.