למרות התדמית החדשה והמשופרת שמנסים למכור לנו, גן החשמל בתל אביב הוא עדיין מקום שבו שורצים הנרקומנים. העירייה אמנם משתדלת, אבל ממש לא נעים להגיע לשם עם הילדים. המשתמשים הכבדים יושבים בגינה, מביטים בילדים בעיניים מזוגגות, ולנו אין מושג אם בתוך המגלשה המקורה לא מתחבא איזה מזרק מסוכן.
אולם בניגוד לגועל וללכלוך בחלק הזה, המטבח של מסעדת "אוקיניאווה" שבמתחם, מצוחצח כמו ארמון בקינגהאם. במטבחון הקטן, החשוף לקהל הלקוחות, נרשם קיבוץ גלויות הכולל טבחים מאסיה, שוטפי כלים מאפריקה ומלצרים מישראל. איכשהו, זה עובד, גם אם לפעמים שומעים משפט כמו "דונט פוט דה חמוצים און זה סושי". חומרי הגלם טריים, אין יותר טריים מאלה. הסלמון מבריק, ואת האבוקדו מקלפים מול עינינו. ידי הטבח מכוסות בכפפות, הכלים נקיים, תחושה של ראש השנה באוויר, בואו נעשה לנו חג.
תפריט העסקיות מציע שלושה מסלולים. אומנם אנחנו אנשים ממוצעים, אבל הפעם הלכנו על האקסטרים: בחרנו את הזול מכולם ואת היקר שבהם. במסלול היקר, 84 שקלים, נהנינו מטרטר סלמון (תוספת של 5 שקלים) בכמות שעלולה לזעזע את נהרות נורווגיה. במנה הייתה כמות נדיבה של דג, אבוקדו שקולף מול עינינו, וטוויסט – ג'ינג'ר מטוגן שמוסיף אקזוטיקה חריפה. גם המנה העיקרית הייתה מצוינת - שני נתחי פילה בס בינוניים צרובים בגריל בתוספת אורז שום וסלט קולרבי (ולא קולורבי, כפי שנכתב בתפריט). מנה לא מפתיעה, אבל מוקפדת ובסך הכל טעימה. גם למנה זו נדרשנו להוסיף 7 שקלים, כך שהתענוג הגיע כבר ל־96 שקלים. קצת יקר לעסקית, אבל כזכור, הלכנו על האקסטרים.
המסלול הזול יותר, במחיר אטרקטיבי של 54 שקלים, היה גם חלש יותר. הוא כלל לבחירתנו שני אגרול ירקות מטוגנים, דלי מילוי אבל נוטפי שמן, וזוג באנס עם נתחי דג לבן מטוגן ושאר ירקות - עובי שכבת הטיגון היתה גדולה מעובי נתח הדג, כך שבעיקר הרגשנו את הירקות ופחות את הים, וחבל. אומנם הכל טרי ונקי, אבל נדמה שחסרת יד מכוונת במטבח, קברניט שיודע לא רק לקלוף אלא גם לחשוב מחוץ לסושי.
השירות היה מופלא ומקצועי והצליח להתגבר באופן אישי ועם הרבה קסם גם על שתי ילדות צווחניות שרצו לסיים את הארוחה כדי לחזור למגלשה עם הנרקומנים.
"אוקינאווה", לבונטין 11, מתחם גן החשמל, תל אביב, 03-5101099
איטלקית למתקדמים
לאחר לא מעט ניסיונות, מצאנו סוף־סוף את הסיבה שבשבילה כדאי להגיע לחולון: “בלנה״ האיטלקית שבמתחם המדיטק, שבהחלט יכולה לשאת בתואר המסעדה הכי טובה בעיר.
בזמן שקונאן או’בראיין מסתובב בתל אביב, מחמיא לכל ישראלי שפוגש ומצטלם עם כל פודל, אנחנו מסתובבים בחולון. זה לא כוחות, אבל נדמה שאנחנו נהנים לא פחות. הגנים, הפארקים, מוסדות התרבות והמתקנים לילדים הופכים את העיר של מוטי ששון לפייבוריטית שלנו.
דווקא במסעדות נחלנו סוג של אכזבות: תחילה ב”סילו” היפהפייה אך החפיפניקית, אחר כך ב”גורדוס” השאפתנית אך בינונית. והנה, פעם שלישית בינגו: “בלנה”, שנמצאת בתוך מתחם המדיטק, היא מסעדה לא רק יפה ומהוגנת, אלא גם טעימה, מגוונת ובהחלט נושאת בתואר המסעדה הטובה בעיר, עד כמה שזה יכול להחמיא.
פירוש המילה “בלנה” באיטלקית, מסבירים לנו, הוא לווייתן, כינוי לאדם שאוהב לאכול. קשה שלא לסיים את הצלחת במטבח האיטלקי רווי הבצקים, קשה להילחם בדיאטה עם כל רוטבי השמנת והחמאה, ולפעמים צריך פשוט להיכנע וליהנות בלי לעשות חשבון. חלי ממן אולי לא תאהב לשמוע את זה, אבל אחת לשבוע צריך ליהנות, להתפנק, להשתחרר. “בלנה” היא אופציה ראויה ליום הזה בשבוע. תשתחררו.
הגענו במשלחת משפחתית מורחבת: סבתא, שני הורים, שני בני נוער ושני ילדים – וכולנו נהנינו. מהאווירה, מהשירות ומהאוכל. יש ביקורות נקודתיות, אבל מול העובדה הבאה לא ניתן היה להתווכח – כולנו גמרנו את הצלחת. הפיצה (52 שקלים) – בחרנו את הפשוטה מכולן – הגיעה קראסטית במידה הנכונה, עם רוטב עגבניות מצוין ומוצרלה, וממנה נהנו גם הילדים וגם הבוגרים. הכרובית הקיסרית (36 שקלים), כך מכנים אותה פה, מטוגנת היטב ומשוחה ברוטב קיסר עם צלפים ופרמזן, וגם הארטישוק המצופה איולי פרמזן (36 שקלים) שהגיע חמצמץ במידה ומנחם במידה, השלימו מנות ראשונות פשוטות וטעימות.
פילה הדניס (98 שקלים) הגיע כמערום, חצי מגדל, והרתיע אותנו טיפה בפרזנטציה – בלגן בצלחת. נדמה שההגשה הזו פסה מעולם המטבח המודרני. כשחפרנו, מצאנו בו אוצרות. הדג עשוי בדיוק ועידון, מעליו ומתחתיו ומצדדיו ארטישוק צרוב, עגבניות שמש, זיתי קלמטה, תפוח אדמה מדורה, שמנת חמוצה, צ’ילי, לימון ורוטב חמאה ויין לבן. חומרי גלם רבים המרכיבים, איכשהו, קרקס משביע רצון ובסופו של דבר טעים.
בהמלצת המלצרית, לא ויתרנו על אנלוטי גבינות (68 שקלים), מנה ששוברת כל דיאטה. יש בה רוטב שמנת סמיך, פסטה ממולאת גבינות ברמה נדיבה, תרד, שום ופרמזן, אולי קצת יותר מדי. והתוצאה היא לגמרי בין המוצדקות שבשוברות הדיאטה.
קונאן כבר עזב אותנו, סביר להניח שלא יחזור לכאן שוב בקרוב. לנו, לעומת זאת, יש סיבה נוספת לקפוץ שוב לחולון.
"בלנה", גולדה מאיר 6, חולון, 03-6528528