מחר, 19 באוקטובר, יצוין ברחבי העולם יום הג'ין וטוניק הבינלאומי. גם אלו מכם שלא חיים את סצינת האלכוהול, מכירים את הקלאסיקה: קצת ג'ין, סיומת של טוניק ויש לכם קוקטייל פשוט, טעים ומשמח. למעשה, הג'ין הומצא עם תחילת הזיקוק האירופי במאה ה־13 - זיקוק של דגנים עם זרעי צמח הערער - כסוג של תרופה. אז עוד לא קראו לזה ג'ין. מי שהפכו את זה למשקה פופולרי היו ההולנדים (גם מקור השם ג'ין הוא מהולנדית - geniיvre), שתי מאות מאוחר יותר.

האנגלים, שהחליטו לאמץ את הג'ין לחיקם, החלו לזקק אותו במאה ה־17 בזיקוק רציף (תעשייתי), שמעלים את אופי חומרי הגלם לחלוטין ויוצר ג'ין עדין וניטרלי יותר. זה בעצם הג'ין הפופולרי ביותר בעולם כיום, והקטגוריה הדומיננטית ביותר היא לונדון דריי – ג'ין יבש ומתובל, בעיקר בערער והדרים. זו קטגוריה שמקורה בלונדון אך מיוצרת בכל רחבי העולם.



וגם לנו יש ג'ין: ארבע מזקקות מייצרות ג'ין בישראל: "מילק אנד האני", "רמת הגולן", "פלטר" ו"ג'ין עכו". "בשנים האחרונות הג'ין עושה קאמבק", אומר שגריר מזקקת "מילק אנד האני" יובל סופר. "ג'ין למעשה הוא וודקה מתובלת. כשחושבים על זה, הוודקה בטעמים הראשונה היא בעצם ג'ין. מאז הצגת הוודקה לעולם בשנות ה־40, היא רק צברה תאוצה והשתלטה על העולם. הג'ין במרטיני הוחלף בה ופתאום הוודקה, שלא נמצאת בשום מתכון לקוקטייל קלאסי, נהייתה מרכיב עיקרי בקוקטיילים. למזלנו, היום שבה עטרה ליושנה - בעיקר בשל המזקקות הצעירות שמחליטות לחדש במקום ללכת על המוכר והבטוח ובזכות ברי הקוקטיילים, שזנחו את הטעמים המלאכותיים והחזירו את העולם הקלאסי לתודעה. באופן מפתיע ביותר, הישראלים התחילו להיות צרכנים גדולים מאוד של ג'ין".



ב"מילק אנד האני" מזקקים ג'ין, "מאוד ורסטילי", כהגדרתו של סופר. "בנוסף לערער, המתכון מכיל זעתר, קמומיל, קינמון, לואיזה, פלפל שחור והדרים - תיבול שנותן יופי של תוצאה, אם בג'ין וטוניק קליל ואם משולב בקוקטייל קלאסי", הוא אומר.

***
מזקקת "רמת הגולן" מכינה ג'ין סופר־פרימיום ישראלי בשם הולי לנד ג'ין (169 שקלים ל־700 מ״ל). "'הולי לנד ג'ין' הוא ג'ין בחוזק 45%", מספר דוד ציבל, בעלים ומאסטר דיסטילר במזקקת "רמת הגולן". "אנחנו מזקקים אותו בדודי נחושת מסורתיים, בכמות מזערית, עם תבלינים איכותיים שמצד אחד מייצגים ג'ין אותנטי - ערער, שורש אנג'ליקה, זרעי כוסברה וקינמון - ומצד שני מציגים את ישראל - אתרוג, הדס, לבנדר, הל ופלפל שחור. הזיקוק העדין נותן לנו ג'ין שמתאים לשתייה נקייה וגם לקוקטיילים". הג'ין אף זכה במדליית כסף ב־IWSC, תחרות בינלאומית ליין ומשקאות חריפים הנערכת מדי שנה בלונדון.




***
בקיץ 2014 נסעו האחים ניר וטל פלטר לחבל קוניאק שבצרפת כדי למצוא מזקקה. לאחר מסע חיפוש מעמיק מצאו את האחת, והביאו אותה איתם בחזרה לעין זיוון. כשחזרו הביתה, חברו השניים לאושיות האלכוהול יוסי בוזנח וטל חוטינר, ויחד הקימו את מזקקת "פלטר". היא משמשת לזיקוק ברנדי תמרים, ג'ין, ערק, ברנדי תפוחים וסינגל מאלט וויסקי - ונוצר משקה נקי ומלא בטעמי הפרי שממנו יוצר.

הג'ין של פלטר ((שמחירו 174 שקלים ל־700 מ"ל) הוא ים־תיכוני, ריחני ורך, ומיוצר מתפוחי פינק ליידי. לאחר הזיקוק הראשון, מושרים המרכיבים הבוטניים למשך יממה, ומזוקקים בשנית באופן איטי תוך שמירה מקסימלית על ארומת התפוח. בסך הכל מזוקק הג'ין שלוש פעמים. מומלץ לשתות אותו נקי עם קרח, או בתוספת טוניק ותפוח.



"הסיפור שלנו מתחיל בתמר. קיבלנו משלוח תמרים מהערבה והחלטנו לזקק את חומר הגלם", מספר גל יניב, מנכ"ל מזקקת פלטר. "התוצאה הייתה טובה והיא היוותה את יריית הפתיחה למזקקה. השליטה בזיקוק נעשית אצלנו באופן ידני, מה שמתאים לסגנון הג'ין שאנחנו רוצים לייצר. אנחנו שולטים בטמפרטורת הזיקוק האופטימלית ובקצב שבו יתקבל התזקיק המושלם".

***
"ג'ין עכו" (שמחירו 189 שקלים ל־700 מ"ל) של מזקקת "יוליוס" מיוצר מ־12 רכיבים בוטניים - כולם גדלים בגליל. זהו הג'ין הראשון שכל מרכיביו הם ארץ־ישראליים. הצמחים הבולטים בתערובת הם ערער ארזי, ארז הלבנון, הדס מצוי, אלת המסטיק, אתרוג, פטל קדוש, כוסברה, ער אציל וזית סורי. "ג'ין עכו" מיוצר בעבודת יד, במחזורי זיקוק קטנים וקפדניים ומחומרי גלם טבעיים בלבד. "אני היחיד שמשתמש בערער ארץ־ישראלי, בניגוד לאחרים שמשתמשים במיובאים", אומר יובל ג'וב הרגיל ממזקקת "יוליוס". "כבודן של כל המזקקות במקומו, אבל אני המקור".



מה מיוחד בערער הארץ־ישראלי?
"בכל העולם גדלים ערערים. ערער ישראלי גדל בהר מירון ובחרמון בלבד. יש בו משהו יותר חרפרף. ערער אירופי יותר קרוב לעץ אורן וערער ארץ־ישראלי הוא יותר תבליני, יותר מרוכז".