התנחמנו בפיצה שהילדים הזמינו (28 שקל), שהייתה פשוטה וטעימה, יצאה מהטאבון כשהיא מבעבעת קלות ומריחה נפלא, ואפילו הגיעה עם שתייה קלה וכדור גלידה (מאוחר יותר) במתנה. בפעם הבאה, נלך על פיצה ונגמור עניין.
החדשות הטובות הן שהמנות טעימות, וכמובטח – גדולות. גדולות מספיק כדי להאכיל שתיים עד שלוש נפשות, ואפילו להשאיר קצת שאריות למחר בצהריים. פפרדלה ציידים מתובלת היטב, עשירה בבשר, פיקנטית ונדיבה, עם חמאה, פטרוזיליה ופרמז’ן. סלט הקיסר (68 שקל) מגיע בתוך דלי פופקורן ענקי, ובו לבבות חסה רומית טריים־טריים, ארוגולה, ביצה חצי קשה, קרוטונים עבים ונתחי עוף עסיסיים. הסלמון מוגש כנתח מכובד (במסעדה טוענים שמדובר בחצי קילו, לתחושתנו פחות), סביבו ירקות שורש אפויים בתנור עם יין לבן וחמאה. האמת – נהנינו. האוכל עשיר, מגוון, וכאמור – נדיב בהחלט.
החדשות הפחות טובות הן התמחור: מחירה של מנת סלמון, 174 שקל, שמתאימה לשני אנשים, הוא גבוה על סף השערורייתי; מחירה של פסטת הבשר, 134 שקל – אינו הגיוני. הפחתה של 30% מהתמחור הנוכחי – ואתם מצליחים לשכנע את יתר בני הבית להזמין משלוח מ”טיטו” לפחות פעם בשבוע.