מהמנות הראשונות, מעבר לביצה המלכותית, טעמנו סלט כרוביות מטוגנות עם בצל וטחינה סטנדרטיים, אך בתוך הערימה מצאנו גם נגיעות עמבה משדרגות ומפתיעות. זה היה הרגע שבו חשדנו שבמטבח מתחבא שף שגדל על המטבח העיראקי. מנה עיקרית אחת לשני אנשים? בחרנו בלברק עשבי תיבול עם קרם כרובית, עגבניות וירוקים של חורף (בתוספת של 15 שקלים). זו מנה קטנה וחביבה, ובה דג רזה, ירקות נעימים ולא מאיימים. באופן מפתיע, אם לרגע חששנו שנצא מארוחה כזו רעבים, עוד לפני העיקרית הבנו שהקיבה מלאה. מלאה ומגניבה.
המנות הכיפיות והמפתיעות הופכות את "אונזה" למקום שוקק חיים
שמח פה כמו בקיסריה. רעש של ברים, חזק, עוצמתי, כזה שמחייב לצעוק. זה מה שהופך את המקום לשוקק חיים. זה הזמן להפסיק להתבכיין על הרעש, ולשכוח מתלאות היום
התרעות פיקוד העורף