יצירתיות מצאנו בארוחת בוקר דייגים (78 שקלים), שבמרכזה חביתה עם שרימפס. מודים, לא יצא לנו לטעום עד כה שילוב כזה, והאמת שהוא מפתיע ומוצלח. עם טעם מענג של איקרה וטעם דומיננטי של דג כבוש, נדמה שמדובר בארוחה כיפית ששווה לחזור בשבילה. למרות הדוחק וההמולה, ולעתים ההמתנה הארוכה עד שהמנות יוצאות מהמטבח, המלצרים מסבירי פנים, משתוקקים ממש לסייע ולפתור כל קיבה רעבה או לא מרוצה. מתי יגיע כבר החורף, התיירים יחזרו למחוז חפצם בשלום וישאירו לנו, רק לנו, את "קלמטה"?
החדשות הטובות הגיעו אחר כך, ומרגע זה תמו תלונותינו: מנה טעימה יותר היא ריזוטו עם מוסר ים (92 שקלים) – עדין ומענג ממש, עשוי על הפלאנצ'ה, מתובל באופן מדויק ובעל ריחות מגרים, עם פטריות, כמהין ופרמזן, חמאה, יין לבן ועירית. גם הפיצה קרצ'ופו מהטאבון (63 שקלים) הגיעה כמצופה ממנה: דקה ופריכה, ועליה ארטישוק, רוטב עגבניות, מוצרלה, קלמטה, בצל סגול ופלפל חריף – תאווה לעיניים, לאף ולחך. פיצה כזו בא לנו לאכול בכל ערב.
כשהבטן נרגעה, נרגענו גם אנחנו. בסך הכל, "טריולה" היא מסעדה כיפית, מהודקת ומכוונת גבוה. לפעמים קורות תקלות, ולפעמים אנחנו סתם נודניקים.
התרעות פיקוד העורף