בראש השנה תפוח בדבש, בט"ו בשבט פירות מיובשים, בפסח מצה, ובל"ג בעומר תפוחי אדמה, המכונים קרטושקס. את מקור השם מסביר ד"ר רוביק רוזנטל, מילונאי ובלשן: קרטאפל (נהגה קרטופל) ביידיש פירושו תפוח אדמה, כמו בגרמנית. קרטושקס הם תפוחי אדמה המושלכים למדורה, וסוף המילה הומר בסיומת חיבה ברבים.

הנה כמה עובדות על הכוכב המרכזי של חגיגת ל"ג בעומר אתמול:

# משפחה לא בוחרים: תפוח אדמה הוא לא אח של הבטטה וגם לא בן דוד, אלא הוא קרוב משפחה של הפלפל, החציל והעגבנייה. כולם ממשפחת הסולניים.

# זמינות: תפוח האדמה נמצא אצל כל ירקן, בכל סופרמרקט ובכל דוכן ירקות בשוק, תמיד וכל השנה. הוא היבול הרביעי בגודלו בעולם המזון אחרי האורז,
החיטה והתירס.

# תוספת טעימה לארוחת הצהריים וגם בארוחת הערב: תורם פחמימות מורכבות כמו לחם ואורז. בתפריט מאוזן מקורן של כ־55% מהקלוריות הוא בפחמימות, שתפקידן לספק אנרגיה לגוף.

# תכולה קלורית: תפוח אדמה מבושל או אפוי יתרום לגופנו כמות קלוריות סבירה בהחלט. תפוח אדמה בינוני מספק כ־150 קלוריות. למרות זאת, זוכה תפוח האדמה ליחסי ציבור שאינם ראויים לו, ונתפס כמזון משמין. ייתכן כי הסיבה היא האופן שבו הוא מוגש לצלחת - לצד רטבים כמו מיונז, קטשופ, חמאה ושמנת, שתורמים עשרות קלוריות.

לעתים תפוח האדמה מוגש לאחר טיגון (צ'יפס), שמכפיל ועלול אף לשלש את כמות הקלוריות, שכן בגרם אחד של שמן יש 9 קלוריות (לעומת 4 קלוריות בגרם של פחמימות). אצבעות צ'יפס מגדילות עד מאוד את שטח הפנים של תפוח האדמה, ושיעור ספיגת השמן עולה ככל ששטח הפנים גדול יותר.
למחית תפוחי אדמה (פירה) מוסיפים לרוב מרגרינה, שמן, חמאה או שמנת - עוד דרך להעלות את הערך הקלורי באופן משמעותי.

# מקור לוויטמינים ולמינרלים: ויטמין B6 (פירוקסן), החיוני למטבוליזם של חלבונים, של מערכת הדם ושל העצבים. מחסור בו עלול לגרום לאנמיה. ויטמין B9, הידוע גם כחומצה פולית, החיוני ליצירת תאים ולכן חשוב במיוחד בגיל הפריון. תפוח האדמה הוא מקור עשיר גם לאשלגן, מינרל המצוי בעיקר בפירות ובירקות, החיוני לוויסות פעילות השרירים והעצבים, למטבוליזם הפחמימות, לתפקוד הלב ולמניעת הידלדלות העצם.

# אחסון: עדיף לשמור את תפוחי האדמה במקום קריר (לא סמוך למכשירים חשמליים המפיצים חום כמו טוסטר), חשוך (לא על השיש או במקום החשוף לשמש) ומאוורר היטב. טמפרטורות נמוכות יותר, כמו במקרר, עלולות לגרום לעמילן של תפוח האדמה להפוך לסוכר וכתוצאה מכך טעמו יהיה מתוק יותר וצבעו ישתנה לאחר הבישול. שקיות פלסטיק מחוררות או שקיות נייר מאריכות את חיי המדף של תפוחי האדמה. אין לשטוף את תפוחי אדמה לפני האחסון. תפוח אדמה שאינו מאוחסן כראוי יצמיח ככל הנראה ניצנים.

# קליפת תפוח האדמה: מקור לסיבים תזונתיים, אך קליפה ירוקה מעידה על הצטברות סולנין. זוהי תגובה טבעית לתפוחי אדמה שנחשפו ליותר מדי אור. כתוצאה מכך טעמו של תפוח האדמה עשוי להיות מר, ואכילה בכמות גדולה ממנו עלולה להזיק. אם הקליפה רק הוריקה מעט, ניתן לקלפה לפני הבישול, והתפוח עצמו יהיה ראוי למאכל.

# קילוף: לקילוף תפוחי אדמה השתמשו במקלף או בסכין קילוף חדה, והקפידו שהקליפה תהיה דקה ככל הניתן. רבים מהחומרים המזינים נמצאים קרוב לקליפה. אם קילפתם וחתכתם את תפוחי האדמה, אך לא בישלתם אותם סמוך לחיתוך, תגלו שהם שינו את צבעם לוורדרד או חום. תופעה זו נוצרת בעקבות חשיפת הפחמימות לחמצן שבאוויר. תפוחי אדמה שהשחירו בטוחים למאכל ואין סיבה לזרוק אותם או את החלקים ששינו צבעם. הצבע בדרך כלל נעלם עם הבישול.

# השריה: השריית תפוחי אדמה חתוכים ולא מבושלים במים קרים תשמור על צבעם. רצוי לא להשרותם יותר משעתיים, כדי לשמור על הוויטמינים המסיסים במים, כמו למשל ויטמין C.

# אינדקס גליקמי: מידת ההשפעה של אכילת פחמימות על רמת הסוכר בדם. במדד זה תפוח האדמה מדורג גבוה. מזון בעל ערך גליקמי גבוה הוא למעשה מזון המתפרק במהירות במערכת העיכול, וגורם לעלייה מהירה של רמת הסוכר בדם. זהו, כמובן, מצב בעייתי עבור בעלי רמות סוכר גבוהות בדם. לעומת זאת, מזון בעל ערך גליקמי נמוך מתפרק לאט בתהליך העיכול ומשחרר את הגלוקוז באטיות ובמתינות.

# השמיים הם לא הגבול: באוקטובר 1995 זכה תפוח האדמה בשיא חדש - הירק הראשון שגדל בחלל. זהו פרי פיתוח של נאס"א ואוניברסיטת וויסקונסין, והמטרה הייתה להאכיל אסטרונאוטים במסעות חלל ארוכים, ואפילו לספק מזון למושבות חלל עתידיות.