"ביסודי סבלתי מהתעללות, בחטיבה היה קצת יותר טוב ובתיכון ובשירות לאומי פרחתי, אבל אחרי שסיימתי עם המסגרות לא הצלחתי לשמור על החברויות ובמשך שנים לא יצאתי מהבית", מספרת הגר, בת 26. "לפני שלוש שנים הצטרפתי לארגון 'לבב' ושם הצילו לי את החיים. בזכותם, אני כבר לא מרגישה את תחושת הבדידות האיומה שחוויתי".
לאחר שאמה נפטרה, רייפן החליטה להמשיך את דרכה בארגון. "ראיתי זאת כצוואה לא כתובה", היא מספרת. "'לבב' היה עבורה מפעל חיים, ובשבילי זו עבודה לנשמה. בזכות האנשים שמגיעים אלינו, פתחתי את יכולת הנתינה ואני מצליחה להוציא מעצמי דברים שלא ידעתי שנמצאים בתוכי".
והגר? לפני שנה היא הכירה בקבוצה את רועי, שהפך לבן זוגה ובקרוב לבעלה. "כשאמא שלי סיפרה לי על 'לבב' חששתי ולא הסכמתי להגיע", היא מודה. "אבל בסוף החלטתי לתת לקבוצה צ'אנס, ומאז, כבר שלוש שנים, אני ממשיכה להגיע למפגשים השבועיים. אי אפשר לתאר את תחושת ההקלה שלי כשפגשתי אנשים כמוני, זה בדיוק הדבר שהייתי צריכה. עכשיו סוף-סוף אני יכולה להגיד שיש לי חברים".