בשבוע שבו בנה התגייס צלצל הטלפון של ד”ר רויטל היברט, בזמן שהייתה בדרכה למקום עבודתה בבית החולים הדסה עין כרם. על הקו היה רפ”ק אורי ארגמן, ראש היחידה לזיהוי חללים בחטיבת הזיהוי הפלילי באגף החקירות והמודיעין משטרת ישראל. “רוצה לנסוע להאיטי? יש לך חצי שעה לארוז”, אמר. בתוך זמן קצר, היברט - מפקדת יחידת רופאי השיניים המתנדבים, המהווים חלק ממערך ההתנדבות של אגף המבצעים במשטרה - וארגמן הצטרפו לטיסת המשלחת הצה”לית, שיצאה לאתר את הנעדרים הישראלים ואנשי האו”ם שנעלמו. בין הזיהויים, הם מספרים, היו גם שני זוגות הולנדיים שהגיעו לאמץ תינוקות בהאיטי ונספו יחד איתם.

אסון הכרמל; רעידת האדמה בניו זילנד; אסון הצונאמי בתאילנד; תאונות דרכים. מאחורי זיהוי הנספים עומדת, בין היתר, יחידה של רופאי שיניים המתנדבים במשטרת ישראל. “אם את עכשיו יושבת מול הטלוויזיה בזמן אסון הכרמל, כשהתמונות החוזרות של השריפה משודרות, ואת יודעת שיש לך יכולת לעזור ולא רק להתרגש מהאירוע, זה שם אותך במקום אחר לגמרי”, מסביר רפ”ק ארגמן. “זו המון עבודה, אתה נשאב ולא חושב מה אתה רואה”, אומר ד”ר יהודה שחל, ממתנדבי היחידה. “רק כשחזרתי הביתה הרגשתי צורך לדבר כי הדברים הקשים התחילו להתעכל”.
“היחידה, המונה 29 רופאים, נוסדה בשנת 1998 על רקע פיגועים שהיו בסדר גודל של עשרות אנשים. את הזיהויים הראשונים עשו רופאים בודדים”, מסבירה היברט. במקביל פעלה יחידה של משרד התמ”ת, של כמה מאות רופאי שיניים שנמצאים ככוח אדם לשעת חירום. באחד הכנסים פנה אחד המתנדבים, פרופ’ צביקה שוורץ, ושאל מי רוצה להתנדב. הצבעתי, וכך נוסד הגרעין הראשון של היחידה. אז לא הייתה לנו שום מתודה או נוהלי עבודה מסודרים, גם כי לא הייתה מתודה בעולם”.

המיסוד, מסביר רפ”ק אורי ארגמן, הגיע בשנת 2004 בעקבות הצונאמי, כשמדינות העולם נרתמו לסייע לתאילנד לזהות תיירים מכל העולם, ובפיקוח האינטרפול גובש פרוטוקול בינלאומי. עם השנים הפכה היחידה לבעלת שם עולמי, והשנה אף זכתה בפרס המפכ”ל.

"אתה נשאב ולא חושב מה אתה רואה". מתנדבי היחידה בעבודה 
 
“אנחנו חייבים להיות עם תושייה”, מסבירה היברט. “כבוד המת הוא דבר חשוב. אנחנו חייבים לזהות מאוד מהר, בלי לפגוע או לגרום נזק לגופה. נוסיף על כך את העובדה שהם עובדים אחרת מבחינת לחץ הזמן. מכיוון שמספר הפיגועים ירד, היו כמה שנים שהיחידה הייתה קצת יותר רדומה, ואז הגיע הגל של רעידות האדמה בעולם והצונאמי הגדול בתאילנד, והבינו שכל מדינה אחראית צריכה להחזיק יחידה שיודעת לעשות זיהוי חללים. המטרה המוצהרת של היחידה היום היא היערכות לקראת אסון המוני, כשכל אחד מרופאי השיניים המתנדבים אמור להיות ראש צוות”.
תנאי הקבלה כוללים חמש שנות ותק, מסלולי הכשרה במכון לרפואה משפטית, השתלמויות ויכולת התמודדות רגשית. המשטרה מכירה במורכבות ההתמודדות הרגשית ומעניקה ליווי ותמיכה בשגרה ובחירום לשוטרים ומתנדבים, בדגש על אלה הנחשפים בעבודתם לזירות ולמראות קשים. אלו שמתקבלים ועוברים את המסלול, מתייצבים בתורנויות קבועות במכון ובשעת הצורך - בזמן אסון, תאונות דרכים, תאונות מטוס, שריפות.
על השאלה למה להם, רופאי שיניים המוגדרים כשמנת של תחום הרפואה, לעשות זאת - משיב שחל: “רפואת שיניים היא מקצוע מאוד אינדיווידואליסטי. יש לנו ידע ייחודי למקצוע שלנו, בתחומים שהם לא רפואת שיניים פרופר, ובתחום הספציפי הזה רק אנחנו מסוגלים. זה נשמע כמו מליצה, אבל יש המון סיפוק. אנחנו לא עושים את זה בשביל המתים, אלא בשביל החיים. לפעמים יושבת משפחה, שבשבילה הידיעה המרה היא הקלה לעומת חוסר הוודאות”.
היברט: “תחשבי על משפחות של חיילים שהוגדרו הרוגים. ברגע שיקבלו את גופתם זו תהיה סגירת מעגל. אנחנו אלה שסוגרים את המעגל”.
איפה רגעי השבירה?
שחל: “האירוע הקשה שהיה לי היה אירוע הכרמל, שהיה אירוע רב נפגעים. יש מנגנוני הגנה, אבל צריך לדבר על זה וחייבים רוח גבית מהבית”.
היברט: “עם השנים הבעל שלי מעריך יותר ויותר מה זה נותן לי. בתוך היחידה, אנחנו מרגישים כמשתייכים לקבוצת איכות. זו קבוצת השתייכות, ומכל אדם יוצאות תכונות יותר יפות בהתנדבות. מצד אחד, כולנו ביקשנו את רשות המשפחה שלנו להיות לא זמינים כשאנחנו ביחידה. מצד שני, אנחנו רואים כמה זה מחזיר למשפחה וכמה הם גאים בנו”.