בעקבות החלת חוק חינוך חינם לילדים החל מגיל 3, גני הילדים ברשויות המקומיות מחויבים לקלוט פעוטות בני 3 ול שלבם במערכת החינוך במסגרת של טרום טרום חובה. הדבר יצר עומס על גני הילדים העירוניים, וכך גני הילדים יכולים לקלוט עד 35 ילדים כשהצוות מונה רק גננת וסייעת. מה דעתך על כך ששתי גננות בלבד אחראיות על מספר גדול כל כך של ילדים?

דיברתי על הנושא הזה בכלי התקשורת השונים. המצב כפי שהוא כיום הוא זוועתי ורע. מצד אחד המדינה רוצה לעזור להורים, להוזיל את המחירים ולפקח על חינוך הילדים ועל בטיחותם, אך מנגד יש מקרים שבהם יש 30 ילדים עם שתי גננות. המצב הוא לא טוב לילדים ומקשה על הגננות. קשה למבוגר אחד להשתלט על 15 ילדים בגילאים האלה, ואי אפשר לשמור לא על בטיחותם ולא על חינוכם. אני קוראת להורים לצאת לרחובות, הנושא הזה הוא בנפשנו ובנפשכם. 30 ילדים בני 3 עם שני מבוגרים בלבד ששומרים עליהם הם ילדים שמועדים לחוסר פיקוח מושלם, לחוסר נראות מושלמת ולפגיעה בהתפתחותם הפסיכולוגית, על זה צריך לצאת לרחובות ולא לוותר.

לבתי בת ה-7 יש מורה שמלמדת אותה מקצוע מסוים רק פעם בשבוע. אותה מורה נוהגת לצעוק על הילדים כל הזמן, והם לא אוהבים ללמוד איתה. למרות שאני והורים אחרים שוחחנו על הנושא עם המנהלת והמחנכת, המצב לא השתנה. האם מפגש חד שבועי יכול להשפיע לרעה באופן משמעותי על הילדה, ואיזה כלים אוכל לתת לבתי כדי לאפשר לה להתמודד עם המורה הזאת?

אל תחשוש, אם ברוב ימות השבוע שעות הלימודים הן חוויה טובה עבור בתך, אז מורה אחת שמייצרת חוויה לא נעימה פעם בשבוע לא תותיר בה משקעים. החוויה הטובה המרבית לאורך זמן היא זו שתשפיע עליה. יחד עם זאת, בתך לא תמיד תוכל להתחמק מחוסר הנעימות המלווה אותה בשיעורים האלו, ולכן זה המקום להגיד לה שאתה מאמין לה ומבין את הקושי, אך חשוב שהיא תנסה בכל זאת להתמודד.

תציע לה שתנסה להתעלם מהצעקות ותשתדל להתמקד בלימודים, שתיקח אחריות על עצמה ותחשוב איך היא יכולה להתנהג כדי שעליה המורה לא תכעס. אנחנו צריכים ללמד את ילדינו שלפעמים יש מצבים בחיים שאנחנו לא כל כך אוהבים, אבל לא תמיד אנחנו יכולים לברוח ולהתחמק מהם. ככה מלמדים אותם איך להתעלם מדברים מסוימים שהם לא נעימים להם ומראים להם מהו טקט.

אני אמא לילדה בת שנתיים וארבעה חודשים ואני בהריון עם ילד נוסף. כיצד עלי להכין את בתי לקראת לידת אחיה?

ההכנה שעלייך לעשות לבתך היא אינפורמטיבית. את צריכה להעביר לילדה מידע על העתיד לבוא: 'יהיה תינוק, הוא כל הזמן ישכב במיטה והוא רק יבכה וירצה לאכול חלב, אם זה מהציצי של אמא או מבקבוק. הוא יעשה פיפי וקקי ויבכה המון ואנחנו נצטרך לעזור לו ולטפל בו. כשהוא קצת יגדל, תוכלי ללמד אותו ללכת, לשחק ולדבר, אבל בהתחלה התינוק לא ידע לעשות שום דבר. דעי שאמא תהיה קצת עסוקה ועייפה ושלפעמים נצטרך לקום בלילה והתינוק יעשה לנו רעש'.

אל תגידי לבתך שהיא תהיה 'הגדולה' מכיוון שבדרך כלל זה מתלווה בעיניים של הילדה להפסד: 'את גדולה - תחכי', 'את גדולה - תוותרי', היא לא רוצה להיות גדולה, היא רוצה להיות התינוקת שלכם. אל תאמרי לה גם שכשהתינוק ייוולד יהיה לה חבר שהיא תוכל לשחק איתו כי היא לא תוכל לשחק עם אחיה שנתיים לפחות. קחי בחשבון שאף על פי שההכנה חשובה מאוד היא לא ממש תעזור לחוויה הרגשית שתעבור על בתך. מה שיגרום לבתך ל'זעזוע' ולתחושה שדברים השתנו עבורה זו החוויה עצמה, וזה יקרה רק אחרי שהתינוק ייכנס הביתה ואפילו כמה שבועות אחרי, כשהיא תראה שההורים שלה קצת פחות זמינים עבורה.

כשזה יקרה חשוב שתשימי לב לאופן שבו הילדה מגיבה למתרחש ותבחני איך המצב החדש משפיע עליה. כדאי שתקדישי לה זמן שהוא לגמרי שלה שבמהלכו את תוכלי להיות רק איתה. במשך חצי שעה בין האכלה להאכלה שיהיה מישהו עם התינוק, ואת תהיי עם הילדה בלי לענות לטלפונים ובלי שתלכי לקטן. כמו כן, אני ממליצה שתשתפי את בתך ותרתמי אותה לעזור לך. כך תחזקי את תחושת הערך שלה. אל תפחדי, נכון שהמצב החדש הוא קשה לילדה ומוציא אותה מאיזון, אבל זאת לא טראומה. עשיתם לילדה משהו נפלא, עשיתם לה אח, חבר לכל החיים.

ערכה: ליאת מלכא בלכטובסקי

האם זה הגיוני ששתי גננות מופקדות על 30 ילדים? מיכל דליות מייעצת

איך להכין את בת השנתיים לכך שהולך להיות לה אח קטן, וכיצד לנהוג כאשר המורה נותנת דוגמה שלילית?