"איננו יורשים את העולם מאבותינו. אנו מקבלים אותו בהשאלה מילדינו.

רק אחרי שתכרית את הענף האחרון רק אחרי שתרעיל את הנהר האחרון רק אחרי שתתפוס את הדג האחרון רק אז תגלה כי אי אפשר לאכול כסף" (פתגם אינדיאני).
בזמן שאוכלוסיית העולם ממשיכה לנצל עד תום משאבי טבע, הולכת ומתרחבת תנועת הביומימיקרי, שבאה להזכיר לנו שהאדם הוא אורח לרגע, ואורחים, כידוע, צריכים להתנהג יפה. משמעות המושג ביומימיקרי היא חיקוי החיים, כלומר, חיקוי ולמידה מהטבע לצורך פתרון בעיות בהתבסס על ההנחה שחלק מהאתגרים המעסיקים את האנושות כבר נפתרו בטבע.
 

קבלת השראה מהטבע היא לא עניין חדש אבל שלל הפעילויות והיוזמות בתחום הן חדשות יחסית. ארגון הביומימיקרי הישראלי בהנהלת יעל הלפמן כהן יפתח בקרוב מחזור השלישי של הקורס "מבוא לביומימקרי"; התוכנית לתואר שני במכון הטכנולוגי HIT בחולון מציעה קורס רב-תחומי, "ביומימיקרי כמודל לחדשנות" בהנחייתם של ד"ר סייפן בורגיני וד"ר אלעד שגב; מכון ויצמן עוסק במחקר בתחום ומציע פעילויות, כמו גם הספארי ברמת גן, ולא מזמן ננעלה התערוכה "ללמוד מן הטבע" במוזיאון המדע בירושלים. 
הטבע כמנטור
כדי להבין את עקרונות התנועה כדאי לחזור אחורה כ-500 שנה, לניסיונותיו של לאונרדו דה וינצ'י לפתח מנגנון תעופה מכאנית מלאכותית. כשאלו לא עלו יפה, הקדיש את זמנו לחקר מעופפים שונים בטבע: עטלף, דג מעופף ושפירית, ומשם המשיך לבחינת אנלוגיות אפשריות בין התעופה הטבעית לתעופה המלאכותית. "כל מי שמקבל השראה אחרת מאשר הטבע, עובד לשווא", הוא אמר. 
 
"אף אחד מאיתנו לא מגיע לרמת הגאונות של דה וינצ'י", אומרת חוה שרגא מהחברה להגנת הטבע. "אם מסתכלים על השרטוטים שלו רואים שהכנפיים הראשונות של מכונת התעופה שהוא תכנן היו של עטלף. נכון שהמטוסים הראשונים הם בהשראת ציפורים, זה הגיוני. הדבר הראשון שחוקרים אמרו לאחר התבוננות בעטלף היה: יש לו חוש שמיעה מיוחד. נחקור כיצד הוא מנווט את דרכו". 
 
בין אם אנחנו מודעים לזה ובין אם לאו, התחום הביומימקרי משפיע על מגוון רחב של נושאים בחיינו. "מה שמדהים הוא שהמנעד של בעלי החיים שאפשר ללמוד מהם הוא ענק. אין לזה סוף", אומרת שרגא. 


  חוכמה בחדק הפיל. פיל אפריקאי. צילום: אינג'אימג'
ואכן, פעולתו של החוט הכירורגי לתפירת איברים פותח בהשראת קוץ הדורבן; מחט זריקה מרובת חלקים המצמצמת את הכאב, שפותחה ביפן, מחקה את פעולתה של היתושה; טווח התנועה הנרחב של חדק הפיל ועדינות תנועתו על אף גודלו ומרחקו מהראש, נתנו השראה לפיתוח ידית הובלה רובוטית של חברת "פסטו" וכך הלאה.

למעשה, אין תחום שלא מחקה את הטבע: בתחום התעופה ניתן לתת כדוגמה את המטוסים, אשר פותחו בעקבות הציפורים; בתחום התחבורה ניתן לדבר על רכבת הקליע היפנית בהשראת השלדג הגמדי; והאדריכלות מתהדרת בעיצוב הקניון – East Gate Centre בזימבבואה שנבנה בהשראת קן הטרמיטים, שיש בו בדרך כלל טמפרטורה קבועה ומערכת תעלות. הוא צורך 10 אחוזים פחות אנרגיה ביחס לבניין אחר בסדר גודל זהה, ובבניין הזה אין מערכת קירור קונבנציונלית. 
 
ויש עוד: בדים חכמים הרגישים ללחות המבוססים על מבנה השכבות של האצטרובל, דבק בהשראת יכולת ההיצמדות של רגלי השממית, בהשראת אצבעותיה הדביקות פותחו עבור צבא ארה"ב חליפות סיליקון המאפשרות לטפס על קיר זכוכית; רובוט בהשראת עכביש; ומטוס זעיר בהשראת השפירית. ואם כבר ריגול, רק לאחרונה דווח באתר ארגון הביומימיקרי הישראלי (על ידי הכותב אופיר מרום) על כך שחיפושית מחליפת צבעים מהווה השראה לייצור סוג חדש של דיו נגד זיופים, שיכול לשמש בשטרות כסף כאמצעי להגנה מזיופים.  
 
"אנחנו יכולים לנוע מהר יותר מכל יצור בטבע", אומרת שרגא. "אנחנו יכולים למצוא את דרכנו בדיוק רב, אנחנו אפילו יכולים לבנות מכונת תעופה גדולה יותר מזו שהטבע היה חולם עליה, אנחנו יכולים לנחות על הירח. אם כך מה ניתן ללמוד מן הטבע? לאורך השנים למד האדם על הטבע אך לא מן הטבע. בפלנטה שקיימת 3.8 מיליארד שנים, אורגניזמים בטבע היו צריכים לפתור את כל בעיות החיים: לנוע ממקום למקום, למצוא מזון, למצוא בן זוג, להתקיים במקומות קיצוניים. הטבע פתר את בעיותיו בדרכים מגוונות ללא שימוש בטכנולוגיה, ללא בזבוז משאבי אנרגיה. הוא לא חימם, היכה, עיבד וריקע בלחץ גבוה ולא השתמש בכימיקלים".
 
המגמה הביומימיקרית נולדה בין היתר כדי לנסות להילחם בניצול ההולך וגדל של משאבי הטבע האוזלים. 4% אחוז בלבד מחומרי הגלם לייצור מוצרים, מהווים את המוצר ושאר ה-96% האחוזים הם פסולת. 
 
"לאורך מרבית שנות קיומנו התייחסנו אל הטבע כאל מחסן חומרים שניתן לנצלו כמעט מבלי לתת על כך את הדעת", אומרת שרגא. "עתה הגיע הזמן להביט על הטבע עם עדשות אחרות. להתבונן בטבע כמורה, כמנטור. להבין שהטבע מציע לנו ספריית חוכמה וידע עתיקה מאוד שיכולה להוות השראה לפיתוחים מדהימים במגוון תחומי החיים. החוכמה נמצאת בכל מקום בו תהיו: יער, אוקיאנוס, ים, מדבר ואפילו אצלכם בבית. הנטייה שלנו היא לשמור על מה שאנחנו אוהבים. אם לא נכיר איך נדע?"
מתעשייה לאקולוגיה
התחום הביומימקרי מציע שיתוף פעולה בין בעלי ידע ואינטרסים שונים, תוך התבוננות בטבע בדרך חדשה וכהשראה לרעיונות חדשים. אם בעבר נעשה עיבוד באמצעות הטבע, כלומר הטכנולוגיה נעזרה בביולוגיה, הביומימיקרי מזמן חשיבה ולמידה כיצד הטבע פותר בעיות ומתוך האינפורמציה הזו לצאת עם פיתוח חדש. "עד כה הסברנו למה חשוב לשמור על הטבע. דיברנו על 'אסור לקטוף את פרחי הבר', על חשיבות מסדרונות אקולוגיים, על חשיבות בתי גידול, על מגוון ביולוגי ועל קיימות", מחדדת שרגא. "ביומימקרי מזמין אותנו לשמור על הטבע על החי והצומח שבו ועל בתי הגידול כי בלעדיהם ייעלמו האוצרות של החוכמה והתבונה שמספקת הספרייה הגדולה של הטבע".
 
ד"ר דרור לוי ראש התוכנית לתואר שני בעיצוב משולב במכון הטכנולוגי חולון (HIT) אומר כי מעולם לא היו העיצוב והאמנות סמוכים כל כך למדע ולטכנולוגיה כפי שהם כיום. "מעצבים ואמנים מאמצים לעצמם את העולם המהונדס גנטית בחיפוש אחר כיווני עיצוב חדשים", הוא אומר. "מעצבים אלה, בין שהם פונים אל הטבע כדי לשאוב ממנו מודלים לחיקוי או משתפים איתו פעולה; בין שהם פועלים יחד עם מומחים לביולוגיה סינתטית לטשטוש הגבול בין המלאכותי לטבעי או משלבים בין תחום העיצוב לבין תחומי הביולוגיה, הכימיה, הרובוטיקה והננו-טכנולוגיה– המשותף לכולם הוא היותם פועלים במנעד שבין האורגני לאנאורגני, בין טבע טבעי לבין טבע מתוכנת". 


  "ילדת טבע" חווה שרגע. צילום: אלבום משפחתי

 
שרגא ("ילדה של טבע", כהגדרתה), משמשת ב-13 השנים האחרונות כמורת דרך ומדריכת טיולים של החברה להגנת הטבע, ניהלה בעבר קייטנות של טבע והישרדות בחברה להגנת הטבע ובאוניברסיטת תל אביב. "חינוך לאהבת הארץ, אהבת האדם וערכי טבע ונוף הם נר לרגליי", היא אומרת. "אנחנו שומרים על מה שאנחנו אוהבים וכדי לאהוב צריך לדעת, צריך להכיר. במסגרת 'טיולי ירוק' של החברה להגנת הטבע אני מתחילה בהדרכת סדרת טיולים שנקראת 'הסטארט אפ של הטבע', טיולים שיתקיימו בכל פעם בחבל ארץ אחר בעקבת צמחים או בעלי חיים שהיוו השראה לפיתוחים ביומימטיים. הסקרנות היא המפתח לחיים". 
 
בשבת הקרובה ייצא לדרך הטיול הראשון בסדרה בנחל אלון ונחל אורן בכרמל. המיקוד הפעם יהיה באפקט האצטרובל. "לקשקשי האצטרובל יש יכולת מופלאה להיפתח בחום ולהיסגר בתנאי לחות", מספרת שרגא. "אפקט זה הועתק לשם יצירת בדים חכמים היודעים להגיב לטמפרטורת הסביבה וללחות. לחות גורמת למרווחים בין סיבי הבד להתרחב ובכך מתאפשר אוורור טוב יותר. זוהי אך דוגמה קטנה מני רבות לפיתוח טכנולוגי בהשראת הטבע. הרעיון הוא ללמוד מהטבע ולא על הטבע".
 
שרגא מקנחת במשל עתיק: "כל החיות עומדות ביער ורואות שריפה ענקית פורצת. כולן עומדות מבלי לעשות כלום. ציפור קטנטנה – יונק דבש, מגיעה לנהר, לוקחת טיפונת מים ומשפריצה על השריפה, הלוך ושוב. חיות היער מלגלגות עליה ואומרות לה: 'את חסרת משמעות. טיפה ועוד טיפה'. 'אני עושה כמיטב יכולתי', עונה הציפור. זה בדיוק מה שאני מרגישה. אני עושה כמיטב יכולתי בשביל להסביר לאנשים למה צריך לשמור על הטבע בכל דרך. אני רוצה שלאנשים תהיה מוטיבציה להשאיר עולם אחר ותחום הביומימיקרי שבו אני עוסקת בשנים האחרונות יהיה אחד הפתרונות המרכזיים שיאפשר לנו מעבר מעידן התעשייה לעידן האקולוגיה".