בעבר הרחוק, היה מאוד ברור, בכל ארץ או תרבות, מהם המאכלים הייחודיים לה. מה מוגש בימי חול ומה באירועים וטקסים, מה בארוחת הבוקר ומה בארוחת הערב. כל אחד ידע אילו ירקות ופירות אפשר למצוא בכל עונה, ואלו צמחי תבלין ניתן להשיג באזור שלו. מבחר המזונות, הגידולים החקלאיים, כמו גם בעלי החיים הגדלים באזור, נקבעו בהתאם לתנאי הסביבה, האקלים ואופי הקרקע.
גם המשתתפים שהיו מודעים לבריאות ואימצו בחירות מזון בהתאם, סברו שהיוגורטים הפחות בריאים טעימים יותר. אז איך באמת אפשר לשנות את התפיסה שעולה מן המחקר, שבריא זה פחות טעים? המסקנה המתבקשת היא לשנות את קבלת ההחלטות של הצרכנים באמצעות הרחבת המודעות לבריאות בקרב כלל הצרכנים – גם אלה שבוחרים באוכל בריא וגם אלה שבוחרים באוכל שאינו בריא.
"קובעי המדיניות ומוביליה חייבים למצוא דרכים להפוך את המזון הבריא לאטרקטיבי יותר. ראשית, על ידי שיפור הטעם, ובמקביל גם באמצעות אריזת המוצר ושיווקו, השקעה בקמפיינים חברתיים שעובדים על רגשות הצרכן, ויצירת תחושה שאוכל בריא הוא "מגניב" ויוקרתי. באופן כללי, יש צורך בפתרון הוליסטי דחוף של חברות המזון, הרשויות והצרכנים, במקום לפעול זה מול זה, לפעול זה עם זה, על מנת לבלום את מגפת ההשמנה המדאיגה", מסכמים שני החוקרים.
שיפור הפרופיל התזונתי של התעשייה הוא לא רק עניין טכנולוגי וכלכלי. כמו בכל תחום בחיים, על כולנו לעבוד קצת קשה יותר בשיווק בשביל להצליח. ועבודת השיווק היא של כולנו - של ההורים בבית שצריכים להגיש אוכל בריא, טעים, מסקרן ומעניין; של הדיאטנים שצריכים להדריך את המטופלים ולצייד אותם בידע, שיאפשר להם לבחור מוצרים טובים; של הרשויות שצריכות לפעול בתחום ההסברה והרגולציה; וכמובן גם של התעשייה שצריכה להשקיע, כאמור, בשיפור הפרופיל התזונתי, אבל גם לתמוך במהלך שיווקית ותקשורתית.
התרעות פיקוד העורף