דיירי "אחוזת בית", בית דיור מוגן ברעננה, רגילים לראות את נעמי ויעקב ויצמן מסתובבים במסדרונות ובחדר האוכל כשהם לבושים בהידור ואוחזים ידיים. השניים חצו מזמן את גיל 80, נשואים כבר 62 שנה, אולם את האהבה בעיניהם קשה לפספס. קשה גם שלא להבחין בשוני המהותי באופיים. נעמי תוססת ודברנית, יעקב שקט, חייכן וסבלני. הפכים משלימים.
לאחרונה מצא מחקר אמריקאי כי רק עשרה אחוז מהזוגות הבוחרים להישאר יחד מצליחים לשמר את האהבה והרומנטיקה גם אחרי עשרות שנים של נישואים. לקראת יום האהבה, מספקים שני זוגות בגיל הזהב הצצה לחייהם. הם מנסים להסביר מהו הסוד שלהם לזוגיות ארוכה ומאושרת, מדוע הם עדיין מאוהבים, כיצד צלחו יחד את כל המהמורות, ולמה מעולם לא חשבו על גירושין.
אברהם מתקשה להיזכר בחיכוכים לאורך השנים. "אני לא רוצה, חלילה, לעשות עין הרע, אבל גם אם התווכחנו זה תמיד היה על משהו פעוט", הוא אומר. "לפעמים מרטה הרגיזה אותי בעבודה, אבל אני לא יכול לצעוק על אשתי, כמו שאולי הייתי עושה אם הייתה לי עובדת אחרת, כי בסוף היום אני חוזר איתה הביתה. כשאוהבים מישהו כמונו, אז סולחים ומבינים. אני לא יכול לראות את עצמי חי בלעדיה. המילה גירושין מעולם לא הייתה חלק מהלקסיקון שלנו.
בזמן שאברהם בעבודתו, משתתפת מרטה בחוגים ובהרצאות שמספק המקום. למרות שמדובר בשעות ספורות ביום, הם מתקשים שלא להתקשר מספר פעמים. "כשאני לא רואה את מרטה כמה שעות, אני מתגעגע אליה", אומר אברהם בקול רך, תוך שהוא מלטף את כף ידה של אשתו. "אם לא התקשרתי, היא תתקשר ותנדנד לי לחזור הביתה. לא משנה באיזו שעה אני חוזר או אם היא בדיוק נחה, מרטה תקום מיד מהמיטה ותחמם לי אוכל. אני מקפיד שהיא תהיה מאושרת ולא יהיה חסר לה כלום, והיא מצידה תמיד מטפלת בי ודואגת לי".
"נלך להצגה", הם אומרים יחד. "פעם הייתי מביא למרטה פרחים, אבל הדירה כאן קטנה אז היום אני קונה לה שוקולד. האמת, אני לא מרגיש צורך לחגוג באופן מיוחד כי כל יום אצלנו הוא יום האהבה. מרטה היא הדבר הטוב ביותר שקרה לי החיים, ועד היום אנשים מסתכלים עלינו כשאנחנו הולכים ברחוב מחובקים".
"אני מאמין שזו העובדה שאנחנו כל כך שונים אחד מהשני", אומר יעקב. "אף פעם לא משעמם לנו. לא תמיד אנחנו מסכימים על אותם דברים, ויש לא מעט ויכוחים, אבל חשוב מאוד לדעת גם להשלים. עם נעמי אני מרגיש שאני חי, ולא להסכים זה בעיניי נורמלי. לכל אחד יש את האישיות שלו. יש בינינו המון אהבה, ואנחנו אוהבים לטייל יחד, לטוס לחו"ל ולראות הצגות".
"נעמי היא אנרגטית ותוססת", צוחק יעקב, "אבל אני יודע להרגיע אותה ולזרום איתה. מעולם לא חשבתי שאנחנו צריכים להיפרד בגלל השוני בינינו, זה רק מוסיף תבלין לחיים. היא החצי שלי וחשוב לי שתהיה מאושרת, גם אם אני צריך להיגרר אחריה במשך שעות בקניון. שנינו לא נותנים לגיל הכרונולוגי להשתלט עלינו או להכתיב לנו את קצב החיים".
"בכל שנה יעקב שלח לי פרחים ושוקולד, אבל בינינו, זה לא חג של יהודים", אומרת נעמי. "הפעם הזמנו חברים לבראנץ' ואני מאמינה שנלך לסרט או להצגה. היום החשוב ביותר הוא לא יום האהבה ואפילו לא יום הנישואים, אלא היום בו הכרנו לראשונה. בתאריך הזה אנחנו יוצאים למסעדה טובה או לבית מלון, ושם אנחנו חוגגים את האהבה הארוכה שלנו".