הנה שוב מגיע פורים, ואני, כבר מזמן לא ילדה שמנמנה אלא סתם שמנמנה, יושבת ומעלעלת בהתרגשות בקטלוגים של התחפושות. בעמוד הראשון של רשת צעצועים אחת מופיעה כיפה אדומה בגרסה שלא סופרה. כי כיפה אדומה, על פי אותו יצרן, לא הייתה סתם ילדה חמודה שטיילה ביער בשליחות מצווה של אמה.



כיפה אדומה הייתה פתיינית עם ביריות, שרק חיכתה לזאב המשחר לה ולשרלילות כמוה, שעושות את דרכן אל סבתא שלהן. גם סינדרלה האלמותית לא כזו תמימה. שתעשה ספונג'ה כל ימי חייה, עם הבגד הזה. נראה אותה מתכופפת. ויש גם חיילות, שתמיד גירו את דמיונם של יוצרים שבוודאי לא שירתו בצבא הגנה לישראל. בטח לא בעידן הפרה־היסטורי שלי, כשעמדנו עם חצאית של יונה פעמונה באוהל דולף ושמענו על הסקביאס המבושש לבוא, על אף האיומים.



איך כתב יהודה עמיחי? "וכל הזמן רצים שליחים הלך ושוב אל ילדותי/ כדי להביא משם דברים שהשארתי אותם או שכחתי/ כמו מבית שעומד להיהרס/ או כמו רובינזון קרוזו מן האנייה השוקעת לאט/ אל האי, כך  אני מוציא מילדותי/ דברים וזיכרונות להמשך חיי".

ואני, בילדות שלי החלטתי להשאיר את הניסיון ליישר קו עם מחשבה של כל מיני אנשים, שבנות הן יצורים משוללי יכולת להבין מה זה בגד קצר מדי. ובילדות שלי בחרתי להשאיר את הסברה שבנות הן חלשות וצריכות שמישהו יגן עליהן.

מהילדות שלי בחרתי להוציא אל המשך חיי את הידיעה שזה ממש בסדר שאני חזקה, ושאין שום צורך להתבלבל בין חוזק לאגרסיביות.  טוב לגלות, בפורים תשע"ה, שיש לי שותפים. קחו את תיאטרון המדיטק לילדים, המקדיש את העונה הקרובה לילדים ומגדר, עם הצגות שבמרכזן ילדות גיבורות המשנות מציאות, משפיעות על סביבתן ומעוררות השראה כמו "הנקה ופיט", על פי ספרו של רן כהן אהרונוב. ויש גם שיחות עם הקהל, הכנה לצפייה ודיונים לאחר צפייה. 
 

"אני אבא לשלוש בנות. למדתי מהמציאות שמגדר הוא נושא לא רק רלוונטי, אלא גם אקוטי", אומר לי רוני פינקוביץ', המנהל האמנותי של התיאטרון. "הביטוי ההתנהגותי שאנחנו רואים בין היתר אצל קציני משטרה המואשמים בהטרדות מיניות יכול  היה להיחסך אם היה חינוך נכון למגדר, וגיל החינוך האמיתי הוא גיל הילדות".

"כל השאר זה כבר הרבה יותר מסובך. מודעות למגדר היא משהו שבגילים הקטנים הוא זנוח. אנחנו כבר שבויים בקונספציות כל כך עמוקות. אנחנו לא מנסים לשנות כלום אלא להעניק חוויה לילדים. מטבעו, תיאטרון לילדים שולח זרוע אחת לילדים, אבל הזרוע העיקרית היא להורים, כי הם אלה שמביאים את הילדים. אליהם אפשר לפנות גם ברמת הדיון והתודעה".

עד כמה קשה היה לאתר גיבורות שיעמדו במרכז הצגה?
"קראתי בעיתון שמספר הגיבורות של סרטים בהוליווד הגיע ל־12%. גם הזוכות באוסקר תמיד יהיו דמויות קורבן. זה נמצא בכל מקום, כל הזמן. רוב הגיבורות של ספרות האגדה הן כאלה שהגבורה שלהן היא בכך שיבוא גבר ויתחתן איתן. אין מה להשוות בין הייצוג הגברי לנשי. זה סיכון גדול, כי הפחד הוא שאם תעשה הצגה על הארי פוטר כולם יבואו, ואם תעשה על בנות, רק בנות יבואו. אני חושב שזה סוג הסיכונים שצריך לקחת, ולא לקבל בשוויון נפש, כי זה מנציח את הקיים ואת העוול שבו". תודו שיפה.
 
ובאותה נשימה אני שמחה להזכיר את איה רוזן, שפרסמה ב"פוליטיקלי קוראת" בפייסבוק, הזמנה לכל מי שרוצה לעשות שימוש בדפי צביעה פמיניסטיים שהכינה בעצמה. בדפים האלה יש, כהגדרתה, "גברים שעושים עבודות בית ונשים שמתקנות דברים או עושות פעולות 'גבריות',  נשים שמשתמשות בכלי עבודה ולא לבושות בביקיני", כהגדרתה. לאלבום בפליקר: feminist coloring book. כל מי שמעוניין, מוזמן ליהנות מהם כי לעולם לא מאוחר מידי.

המלצת תרבות

השנה החמישית ששבוע הקו¬לנוע והמוח בסינמטק ירושלים יוצא לדרך. המיזם המשותף של מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית וסינמטק ירו¬שלים קורה במסגרת שבוע המודעות למוח המצוין ברחבי העולם. גם לילדים מוקדש אירוע: ביום שני 9.3 בשעה 17:00, בני 8־12 מוזמנים להרצאה של ד״ר דורית כהן־כרמון מהאוניברסיטה העברית: ״להפליג על גלי הדמיון - כוח המוח״. כהן־כרמון תעמוד על ההבדל בין דמיון ומחשבה, תסביר האם דמיון הוא סוג של חלום, ואיך המוח יודע להבדיל בין חלום, דמיון ומציאות. עוד בהרצאה: הדגמות כיצד הדמיון יכול להיות הכוח של המוח וכיצד להתגבר בעזרתו על קשיים. ובסינמטק כמו בסינמטק, לאחר ההרצאה יוקרן הסרט ״עליסה בארץ הפלאות״ 

עיתונאי קטן שלי: יאיר ויץ (בן 10) 

 
אמא אומרת שיש רק דבר אחד יותר עצוב בעולם מילד חולה, אבל אני אפילו לא רוצה לכתוב מהו. אני חושב שכל הזדמנות שאפשר לעשות בה משהו טוב בשביל מישהו היא חשובה, ולכן אני מספר על הפרויקט מכירת משלוחי מנות  שנועד לעזור לילד חמוד בשם אלון לוי, שיש לו מחלה בשם דושן. בטח לא שמעתם עליה, כמו רוב האנשים. ההורים שלו, אפרת ואלעד, קראו ליצבור להזמין ולקנו תאת משלוחי המנות בשביל לסייע ליפול באלון וההיענות הייתה מדהימה. כל משלוחי המנות נמכרו אבל אלון עדיין זקוק לעזרה. אנא התקשרו ותרמו בשביל שגם לאלון יהיה חג שמח.
 
לתרומות: מספר חשבון 182907, בנק מזרחי (20) סניף 423 רעננה