אני בן 40, נשוי ואב לילדים. במקצועי אני עובד בתחום של פיתוח חברתי ומתעסק עם בני נוער שהם עולים חדשים. לאחרונה הגעתי למסקנה שלא טוב לי במקום בו אני עובד והחלטתי לעשות הסבה לטובת הוראה ולהתחיל ללמד בבית ספר. מה דעתך?
אתה בן 40, בגיל שבו הרצון שלך קיים, אבל אתה צריך לענות על צרכים של אנשים אחרים כי יש לך אישה וילדים. אנחנו חיים חיי הוויה ויחסים ולכן הרצונות שלנו משלבים גם את מה שאנחנו 'צריכים' לעשות. אתה צריך לעבור להוראה, אבל אתה לא יכול לעשות זאת בצורה טוטאלית כיוון שאתה לא יכול למחוק כל כך מהר את מה שעשית עד עכשיו.
כדי לעשות את השינוי המקצועי לו אתה מייחל, אתה צריך לעבור תהליך איטי יותר - ללמוד הוראה, ליצור את האפשרות ואז בהדרגתיות לעבור לתחום ההוראה. לדעתי, הבעיה האמיתית במקום עבודתך היא לא מקצועית אלא אקולוגית. אקולוגיה היא למעשה כל מה שקשור לסביבה ובמקום שבו אתה עובד יש בעיות אקולוגיות ספציפיות שייתכן וגורמות לך לאלרגיה ואפילו לבעיות בריאותיות. אתה צריך לאתר את הבעיה ולטפל בה, כי אם לא תבין מה הבעיה האקולוגית שיש לך אתה עלול לבחור בית ספר עם אותה אקולוגיה ולחוות את אותה הבעיה שוב.
אם זה יקרה, אתה עדיין לא תוכל להרגיש שלם מבחינה מקצועית, גם אם תהיה מורה מעולה. לאקולוגיה יש הרבה מאוד משמעות והשפעה על רוב האנשים, לכן חשוב מאוד שתבדוק את הנושא.
לפני שנתיים וחצי התגרשתי מבעלי כי הוא היה בן זוג מאוד ״חונק״. מאז הפרידה ממנו עברתי שינוי גדול ואני מרגישה מדהים. כעת אני מנהלת זוגיות חדשה וטוב לי, אבל אני מרגישה שעדיין לא נכון עבורי לעבור לגור עם בן זוגי הנוכחי. מה דעתך, האם הזוגיות שיש לי כרגע היא נכונה עבורי?
המנה הזאת של בן זוג חונק ומשתלט שמנסה לעצב אותך צריכה להסתיים. כרגע, גם אם את מרגישה שבן הזוג שלך הוא הכי מושלם עבורך, עדיין עדיף לך לחיות בבית משלך, במרחב של עצמך. זה לא משנה אם הזוגיות הזו מתאימה לך או לא כל עוד את תחיי במרחב של עצמך. את הרגשת נשלטת לאורך כל חייך, גם לפני שהתחתנת עם בעלך לשעבר (יכול להיות שחיית עם אח או אבא שתלטן).
מה שחווית נצרב בזיכרון התאי שלך ואת תרגמת אותו לחיי הנישואים שלך. למזלך, הצלחת להיפטר מהשתלטנות הזאת והשגת בחזרה את השליטה על חייך, אבל אם לא תחייה במרחב של עצמך, את תזמני אותה שוב, וזה לא משנה אם בן הזוג בו תבחרי יהיה השלם ביותר עבורך. כל בן זוג יכול להתאים לך בגלל השינוי שאת עשית ובגלל שאת אישה אחרת, אבל את עדיין צריכה לשמור על העצמאות והחופש שלך ולגור לבד. עלייך להיות בתוך עצמך תקופה ארוכה כי אף פעם לא עשית זאת, תמיד היית כלואה. כאמור, כל דבר מותאם לפי 'מי שאני' ומהמקום שבו את נמצאת כל דבר שתזמני יתאים לך, בתנאי שתדאגי לשמור על המ־ רחב שלך.
אני בת 44. בילדותי אבא שלי עשה מעשה שלא ייעשה, בעקבותיו לא דיברתי איתו במשך 13 שנה. לפני כחמש שנים חידשתי את הקשר איתו כי ראיתי בו אדם אחר ממה שהכרתי בילדותי. האופן בו הדברים התגלגלו גרם לי לתהות האם היחסים עם אבא שלי משפיעים על היחסים שלי עם גברים?
מהלך חייך קשור לשרשרת הדורית שלך - לאביך היה ניתוק רגשי מסבתך וכשהוא התחתן עם אימא שלך היא לא דאגה שהוא יעבור איזשהו טיפול ויתקן את עצמו. היא לא הבינה שיש לו בזיכרון התאי פציעה ובעיות עם הדמות הנשית. אמך הכריחה את עצמה להיות בקשר עם אביך וליצור משפחה, היא סבלה בגלל אביך ולא העמידה אותו במקום, אבל למרות זאת, בה הוא לא היה יכול לפגוע.
אביך בעצם חיפש לפגוע בדמות נשית (כמו שאמא שלו פגעה בו רגשית) ובסופו של דבר הוא פגע בך. אמא שלך לא הגנה עלייך ולכן התפקיד שלך הוא להיות אישה חזקה, שפוקחת את עיניה ולוקחת בידיים את השליטה על המשפחה שלה. זה שיעור, כי לאמא שלך לא הייתה את האפשרות הזאת בכלל. יש לך פציעה בשרשרת הדורית ואת הבנת שכדי שהפציעה הזאת לא תחזור על עצמה את צריכה לקחת את היכולת הזכריות, לנהל ולא לאפשר לאנשים לנהל לך את החיים.
אביך בעצם חיפש לפגוע בדמות נשית (כמו שאמא שלו פגעה בו רגשית) ובסופו של דבר הוא פגע בך. אמא שלך לא הגנה עלייך ולכן התפקיד שלך הוא להיות אישה חזקה, שפוקחת את עיניה ולוקחת בידיים את השליטה על המשפחה שלה. זה שיעור, כי לאמא שלך לא הייתה את האפשרות הזאת בכלל. יש לך פציעה בשרשרת הדורית ואת הבנת שכדי שהפציעה הזאת לא תחזור על עצמה את צריכה לקחת את היכולת הזכריות, לנהל ולא לאפשר לאנשים לנהל לך את החיים.
מתוך תוכניתה של שלומית תמיר, כל יום שני ב־20:00 ב״רדיו ללא הפסקה"