ראיתי את החמוד הזה עם שיער הפליימוביל שבצבץ מתחת לקסדה על מדרכה עירונית צרה ומבוקעת. בין ההפתעות שהשאירו בעלי כלבים שאכלו טוב, הוא ניסה לרכוב על אופניו אבל שיווי המשקל בגד בו. ״נו, מה קורה איתך? זה כולה רכיבה על אופניים!״, אמר לו האיש שליווה אותו. ״אני מנסה!״, ענה לו חמוד הפליימוביל מזיע ומתנשף.
מלאכת הדיבור והדיווש בד בבד היו כבר יותר מדי והוא נפל. ״מה נהיה?״, שאל אותו האיש, ״בוא, תעלה שוב. תנסה. אתה חייב לרכוב על אופניים״. ״אבל... אבא, אני...״, ניסה החמוד לכבוש את הבושה וטיפס שוב על האופניים בחוסר חשק מופגן. האיש הסתכל עליו במבט של מבוגרים ששכחו עד כמה דווקא לילדים, אולי יותר מכולם, הכישלון קשה. ילדים בנויים לניסיונות חוזרים. פעם אחר פעם. רק ככה הם לומדים ללכת ולעשות פעולות אחרות, ואם הם מרגישים כישלון - כנראה הם ניסו באמת הרבה מאוד פעמים. מבוגרים בנויים אחרת. הייאוש, שמכרסם בהם במרוצת הש¬נים, מלכתחילה מצמצם את מספר הניסיונות שהם מקדישים ללימוד פעולה מסוימת. ״אתה חייב לדעת לרכוב על אופניים״, אמר האיש.
קרנינה הביטה בי בעיניים חכמות ואמרה: ״תני לי לבדוק״. שבוע לאחר מכן ולאורך השנה צהלתי את דרכי אל גינת החקלאות, הודות לעובדה שהקשיבה לי. זה כל מה שצריך היה לעשות. להקשיב ולומר אמת.
התרעות פיקוד העורף