ערכה: ליאת מלכא בלכטובסקי
אני אב לילדה בת שנה וחודשיים ולילד בן שנתיים ושבעה חודשים. בני הבכור מתעורר כל לילה ועובר לישון במיטה שלנו. בהתחלה ניסיתי להילחם בתופעה והחזרתי אותו למיטה שלו בכל פעם שהוא עשה זאת, אבל לאחרונה אני כל כך עייף וזה גורם לי לוותר לו. אשתי ואני בסך הכל מאוד אוהבים לישון עם בננו באותה המיטה, האם זה נורא שהוא מגיע אלינו באמצע הלילה, והאם יש לכך השפעה על עתידו?
״אף על פי שאנשי מקצוע רבים יחלקו עלי, לדעתי אין שום רע בכך שילדים ישנים עם הוריהם. ילד צריך את החום והחיבוק הזה, ובנוסף חייבים להודות שזה כיף גדול. זה לא דבר יוצא דופן, בעבר היה נהוג לישון יחד באותו האוהל או באותו החדר ורק עם התפתחות העולם המערבי בתים הפכו להיות גדולים יותר וכל ילד קיבל חדר משלו. העובדה שבנכם רוצה לישון אתכם לא צריכה להדאיג אתכם. יכולות להיות לכך סיבות רבות ושונות. זה כנראה התחיל במקרה, יכול להיות שהוא התעורר כי היה לו קר או חם או שהיה לו חלום רע, אולי הוא מקנא באחותו ואולי השעון הביולוגי שלו גורם לו להעיר את עצמו. אם אתם מחליטים לתת לו לישון אתכם, עליכם להיות מודעים לסכנות בדבר. הילד יכול לקבל מכם מכה באמצע הלילה מתוך חלום ולכן השינה שלכם צריכה להיות יותר דרוכה. אם אתם לא רוצים לאפשר לבנכם לישון יחד אתכם עליכם להיות עקביים. אני מציעה שתחכו לזמן שבו יש לכם חופשה מהעבודה או חג עם סוף שבוע ארוך, ובמשך שלושה־ארבעה לילות ברציפות תחזירו אותו שוב ושוב למיטתו. אם אתם לא מסוגלים להתמיד בכך אל תדברו על הנושא. ברגע שתרגישו שאתם מוכנים לפעול, תעשו זאת זה כי אתם צריכים את הכוחות שלכם. עליכם לייצר תנאים שתוכלו לעמוד בהם, כי אם תילחמו ותישברו הילד ילמד שהוא פשוט צריך להתעקש כדי לשבור אתכם״.
אני גרושה (בעלי לשעבר חי בחו״ל) ואמא לנערה מתבגרת. לצערי בתי סובלת מאנורקסיה, אני רוצה לאשפז אותה במחלקה פסיכיאטרית, אבל מפחדת כי היא מאיימת להתאבד שם אם אעשה כן. בינתיים שלחתי אותה לפגישה עם פסיכולוג המטפל בשיטת היפנוזה. בנוסף, אמי היא חולת סרטן גרורתי והרופאים מכינים אותי ואת אחותי למותה הקרב. אני שבורה ומרוסקת נפשית, מה עלי לעשות כדי להתמודד עם בתי?
״אנורקסיה זו מחלה קשה ולצערי אי טיפול בבתך יביא למותה. מניסיוני, גם אם בתך מאיימת להתאבד אם תתאשפז זה לא יתאפשר לה. במחלקות הפסיכיאטריות דבר כזה לא אפשרי כי המטפלים שומרים על החולים, לא מורידים מהם את העיניים ועורכים להם בדיקות קפדניות (במיוחד לכאלה שמאיימים להתאבד). אשפוז פסיכיאטרי יכול לעזור לבתך. אם היא תתאשפז היא תהיה תחת השגחה של אנשי מקצוע המתמחים בנושא ותעבור טיפול תרופתי ופסיכולוגי עמוק. כיום המדינה מאשפזת בכפייה בני אדם שמהווים סיכון לעצמם או לחברה. ייתכן שבכל מקרה לא יאפשרו לך להשאיר את הילדה בבית במצבים שיסכנו את חייה. אף על פי ששאלת על בתך, חשוב לי להתמקד גם בך. כתבת שאת שבורה ומרוסקת נפשית ולדעתי את לקראת קריסה. זה מובן, את גרושה, אין לך במי להיתמך, את רוצה לעזור לבתך ולא יודעת איך ובנוסף אמך גוססת. את חייבת לטפל בעצמך, לכי לפסיכיאטר, ספרי לו מה מצבך ותבקשי עזרה. הוא יוכל לרשום לך כדורים שיקלו עלייך ויעזרו לך לשפר את הרגשתך. כשתרגישי מחוזקת הוא יוכל להוריד לך את מינון הכדורים או להפסיק אותם. אני ממליצה שבנוסף תפני גם לפסיכולוג, כך יהיה לך עם מי לדבר ותוכלי לפרוק ולצעוק את כאבך. עלייך למצוא את הכוחות שבך, מלחמה באנורקסיה היא תהליך ארוך ולא פשוט״.
בני בן השלוש התחיל להשתמש במילים לא יפות כמו ״עופי מפה״ ו״אינעל אבוק״ בכל פעם שאני ״מעצבנת אותו״. בעלי ואני לא יודעים כיצד להתמודד עם הנושא, מה עלינו לעשות?
״את יכולה להירגע, מבחינתו של בנך המילים האלו הן כמו כל מילה אחרת, הוא לא באמת מבין את המשמעות. כדי לגרום לילד להפסיק לקלל את צריכה להגיד לו 'אתה לפעמים אומר מילים לא יפות וזה מעציב את אמא. אני לא אוהבת שאתה אומר את זה אבל אני מהיום לא מגיבה לכך יותר', וכך תעשי. ילד ממשיך בהתנהגות שלו, טובה או רעה, כי מישהו בסביבתו מגיב אליה, לכן מהיום עלייך להפסיק להגיב אליו כאשר הוא מקלל. ברגע שלא תגיבי יש סיכוי מאוד גדול שההתנהגות הזו תיכחד. אם תהיי עקבית, סביר להניח שכבר אחרי שבועיים הילד יפסיק להשתמש במילים האלו״.
מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב־10:00 ב״רדיו ללא הפסקה״