אני בת 32, נשואה עם ילד. בעלי הוא פזרן בכספים, ובכל פעם שהוא נכנס למינוס הוא לוקח הלוואה. יש לנו משכנתה וחובות, ואני לא יודעת איך יוצאים מהבוץ הזה. אני רבה עם בעלי על הנושא אבל זה לא עוזר, בגלל ההתנהלות שלו אין לנו אפילו חשבון משותף. מה דעתך?

"הבעיה האמיתית שאת מתארת היא חוסר האונים שלך, את כועסת כי מבחינתו של בעלך הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. זכותך להיות מודאגת מהמצב, וזכותך לרצות שיהיה שינוי כי גם את חלק מהמערכת הזאת, ובמקרה הזה היית רוצה שההתנהלות תהיה אחרת. בעיני הדבר הכי חשוב כרגע הוא שתעמדי על זכותך להיות שותפה, כי אתם 'בעלי מניות' שווים בעסק הזה.

בתור שותפה זכותך להיות פעילה בדיוק כמו בעלך באופן שבו אתם מנהלים את המערכת הכלכלית ואת מערכת החיים שלכם בכלל. אני לא נגד חשבונות נפרדים, ולפעמים זו הדרך הכי טובה לנהל מערכות יחסים, אבל בטווח הארוך יכול להיות שאת מכניסה את עצמך ואת משפחתך למקומות שלעולם לא תוכלו לצאת מהם, אז כדאי שתשקלי את הנושא הזה שוב.

לדעתי, אם תנסי 'לחנך' ולהכריח את בעלך להתנהל אחרת מבחינה כספית, את תפסידי וזה עלול להיגמר לא טוב. את צריכה לפעול ברגישות ולעשות את זה היום, לפני שיהיה 'פיצוץ' ביניכם. תגידי לבעלך שזה לא משנה מי צודק ומי לא, שניכם שותפים בעסק הזה. תתעקשי על ליווי חיצוני מאיש מקצוע שיבחן את המצב שלכם וייתן לכם פתרונות איכותיים. כך, תוך כדי גישור ביניכם, תוכלו לבנות את הדרך הנכונה עבורכם. תעמדי על הרגליים האחוריות שלך. בעלך צריך להבין שאין לו ברירה, כי את מרימה דגל אדום".

אני בת 50, ויש לי קושי רב להתמודד עם כל המטלות בחיי. אני צריכה לדאוג לבני משפחתי, לילדי הגדולים והנשואים, לנכדי ולבני הקטן שנבחן לבגרויות. בנוסף אני צריכה להילחם בעבודה כדי להתקדם, כי יש אצלנו סוג של תחרות בין עובדים צעירים שיש להם תואר לבינינו המבוגרים חסרי התואר. עם זאת יש לי משכנתה ואני צריכה לעמוד בתשלומים השוטפים שלה. אני בפלונטר, ואני לא מצליחה לעשות סדר בחיי. מה עלי לעשות?

"הרצון שלנו להיות שם בשביל כולם ותמיד לרצות את היקום סביבנו הוא רצון הגיוני, כך מצופה מאיתנו וכך העולם מתנהל. הבעיה בתוך הדבר הזה היא שאנחנו לא מסוגלים להחזיק את כל הכדורים באוויר, ואם אנחנו לא לומדים לשחרר אז אנחנו מתמוטטים וקורסים פנימה אל תוך עצמנו.

כל עוד את משרתת את כולם, את מרגישה מספיק טובה בעיני עצמך אבל הגישה הזאת מזיקה לך. אני מציע שתשבי עם עצמך בשקט, בלי פחד ומורא, ותסדרי את הדברים שחשובים לך על הנייר. תפרטי את התפקידים שחשובים לך ואת הזמן שעומד מול זה ותסדרי את הכל בתוך משבצות. תכניסי קודם את הדברים החשובים בחיים שלך ואחר כך את הדברים האחרים, תוותרי על מה שלא הצלחת 'לדחוס', כי כנראה זה לא מספיק חשוב.

תצטרכי לשוחח עם אנשים בחייך ולהסביר להם שכרגע את עושה סדר בחיים שלך ותיאלצי להיות פחות זמינה עבורם. יכול להיות שזה לא יהיה 'פופולרי', אבל כדי לחיות את חיינו אנחנו צריכים לפעמים להיות 'לא פופולרים'. התרגלנו לכך שכולם צריכים לאהוב אותנו ולהיות מרוצים מאיתנו כל הזמן, אבל זה לא נכון לחיות בצורה כזאת. מעבר לכך, אם את רוצה להשאיר מורשת איכותית לילדים שלך, תראי להם איך את מתנהלת ושמה את עצמך במקום שמגיע לך בחיים. אולי דרכך ילדייך ילמדו לא לוותר על עצמם עבור אחרים".

אני נשוי ואב לשתי בנות. אשתי ואני משתכרים יפה, יש לנו נכס משלנו, ואנחנו מתכוונים למכור אותו ולקנות נכס גדול יותר. אף על פי שרמת החיים שלנו היא גבוהה אנחנו אף פעם לא מאוזנים וההוצאות שלנו תמיד גבוהות יותר מההכנסות שלנו. היכן אנחנו טועים?

"לפי הדרך שאתה מתאר את הדברים לדעתי הבעיה שלכם היא בהתנהלות השוטפת, ואם אתם מוציאים יותר ממה שאתם מכניסים, אתם פשוט מוותרים לעצמכם. ההוצאה הגדולה ביותר של משפחות היא לא על סעיף הדיור אלא על קניות, מזון ורכישות לבית שעולים לנו הרבה יותר מנדל"ן.

אתה ואשתך צריכים לעשות סדר בהוצאות שלכם ולקזז את תחלואי העבר. לפני שאתה מקבל החלטות, תעצור, תעשה בדק בית, ואל תרוץ לרכישה הבאה, כי הריביות שאתה משלם על כל ההלוואות קצרות המועד האלו הן נוראיות. כמו כן, לדעתי כדאי לך להסתייע באיש מקצוע שינחה אותך".

מתוך תוכניתו של אלון גל, כל יום שישי ב-08:00 ב"רדיו ללא הפסקה"

ערכה: ליאת מלכא בלכטובסקי

איך להתנהל מול בן זוג שמפזר כספים ולוקח הלוואות בקביעות?

כיצד להתמודד עם התחושה שעלינו לרצות את "כל העולם", ומה לעשות כאשר ההוצאות עולות על ההכנסות? אלון גל מייעץ