ערכה: ליאת מלכא בלכטובסקי

בני בן 17.5. לפני כחודש וחצי הוא סכל מדופק מאוד מהיר במהלך שיעור ספורט, ובמשך שעה שלמה אחרי השיעור הדופק המהיר לא הפסיק. בעקבות האירוע בני עבר הולטר ובדיקת אק״ג, שהראו שהוא סוכל מתסמונת WPW. הקרדיולוג שפנינו אליו ממליץ שבני יעכור ניתוח של צריבה, אבלציה. האם יש לי סיכה לדאגה?

״תסמונת וולף פרקינסון וויט (wpw) היא מצב מולד שבו יש התקפי דופק מהיר מאוד עקב הימצאות מסלול חשמלי נוסף בלב מלידה. התסמונת, אף על פי שהיא כנראה מולדת, באה לידי ביטוי קליני בדרך כלל בין גיל ההתבגרות לגיל 25-24. אשר לבנך, אין לך סיבה לדאגה, יש אנשים שחיים עם הפרעה כזו במשך שנים רבות ללא טיפול או התערבות כירורגית, אבל מכיוון שמדובר בתופעה בת תיקון ובבחור שהוא בסך הכל בן 17.5, לדעתי כדאי שתשקלו לחיוב את ההליך. אני מציע שבנך יעבור בדיקת אקו לב, וזאת כדי לבדוק אם הוא סובל מקרדיומיופתיה, הגדלה של הלב או תופעות אחרות. מעבר לכך, בהנחה שהבדיקות יהיו תקינות, כדאי שתפנו להתייעצות עם קרדיולוג נוסף. אם גם הוא ימליץ לעשות אבלציה, כדאי שבנך יעבור את הפעולה בלב (נעשית כמו צנתור). ישנם כמה מרכזים בלב שאחראים לקיצוב שלו ולעתים הם פועלים בצורה לא תקינה, או כמו במקרה זה שיש מסלולי הפעלה חשמליים נוספים, וכאמור, שלא כמו בעבר, כיום אפשר להיכנס עם צנתר לתוך אותו מרכז שנותן את האימפולסים החשמליים (ל׳קוצב של הלב') ולצרוב בו, פעולה זו יכולה לתקן הפרעות חשמליות. פנו לקרדיולוג המתמחה בהפרעות קצב, ועל סמך האבחנה שלו תקבלו החלטה. לפני פרוצדורה פולשנית כדאי תמיד להתייעץ עם רופא נוסף ולקבל חוות דעת נוספת״.



אני בן 73, וברצוני להתייעץ בנוגע לאורולוגיה וניתוחי ערמונית לא סרטנית. האם תופעת הלוואי של שפיכה אחורית גורמת לפגיעה בלתי הפיכה לפריון הגבר והאם בכל המקרים היא חלק מתופעות הלוואי בניתוחי ערמונית?

״בדרך כלל נהוג לערוך ניתוח כריתת ערמונית בקרב גברים שלא מתכננים להביא ילדים לעולם, כך שאם נגרמת פגיעה בלתי הפיכה בפריון הגבר זה בדרך כלל לא משנה. אני מניח שבגיל 73 אתה לא מתכנן להביא עוד ילדים לעולם. הנוזל הפרוסטטי הוא הנוזל שמזין את הזרע, ואחד מתפקידיה של הפרוסטטה הוא דחיפת הזרע קדימה לכיוון השופכה והוצאתו מאיבר המין קדימה. אם הפרוסטטה לא קיימת, הזרע נשפך לאחור, לשלפוחית השתן, ומתערבב עם השתן. במקרה שנאלצים להסיר את הפרוסטטה, התחושה של השפיכה הגברית כמעט לא משתנה, ולמרות ההבדלים המעטים, ההנאה שבשפיכה עדיין קיימת (וכמובן התפקוד המיני וההנאה המינית לא אמורים להשתנות). השינוי הגדול הוא שהזרע לא יוצא מלפנים אלא מאחור, והוא יוצא מעורב בשתן. גברים בגילך, כאמור, בדרך כלל לא דואגים לפריון אך אם אתה בכל זאת רוצה להפרות, יש תמיד אפשרות לשאוב זרע מהאשכים באופן ישיר. פעולה זו בדרך כלל מתבצעת במקרים שבהם אדם נפטר בגיל צעיר ומשפחתו רוצה לשמר את הזרע שלו כדי להוליד לו צאצאים בשלב כזה או אחר. תופעות לוואי אחרות, כמו אי-שליטה או בריחת שתן או הפרעות בזקפה קשה מאוד לנבא, והן קיימות בדרך כלל באחוז קטן מהמנותחים אבל הן תלויות במקרים שבהם נגרמת פגיעה בעצבים בזמן הניתוח. אם מדובר בהגדלה שפירה של הערמונית אפשר לנתח בצורה של אידוי, כלומר לנתח בלי להוציא את הקופסית של הפרוסטטה ובלי לפגוע בעצבים, וניתן לעשות את כל הניתוח דרך השופכה (דרך איבר המין). בניתוח מסוג זה הסיכויים לבריחת שתן או לבעיות בזקפה הם יותר קטנים. אם אתה עומד לפני ניתוח, אני ממליץ שתיגש לאורולוג המנתח ותדון איתו על כל הבעיות והאופציות שעומדות בפניך. בדרך כלל כאשר לא מדובר בגידול סרטני אין שום צורך לעשות ניתוח פתוח מכיוון שיש הרבה טכנולוגיות אחרות״.

אני בת 61, שוקלת 70 קילו וגובהי הוא 1.62 מטר. לפני כחודשיים התחלתי לסבול מנימול ביד הימנית, התקפי כאבים וקצת נפיחויות. בנוסף יש לי גם בעיה לכופף את האצבעות. האורתופד המליץ שאעבור ניתוח בכף היד, הוא אמר שיש לחץ על העצב, עשה לי EMG, וקבע שאני סובלת מ-CTS (תסמונת התעלה הקרפלית). מה דעתך?

״העצב שעובר בשורש כף היד ונכנס ליד עובר בתוך שרוול. כשהשרוול הוא צר הוא לוחץ על העצב וגורם לכאבים ולנימול בכף היד. במקרים כאלו נהוג לערוך ניתוח אמבולטורי שלא מצריך אשפוז. לאחר הניתוח על המטופל לעבור פיזיותרפיה, ולאחר תקופה מסוימת הבעיה נפתרת. שיטות נוספות שיכולות לפתור את הבעיה הן הזרקת קורטיזון או חומרים טבעיים ליד. שיטות אלו עוזרות לרוב רק באופן זמני. גם טיפולים בדיקור יכולים לעזור, אבל כאמור הכל תלוי בעוצמה ובלחץ של המחלה. אם בדיקת emg מראה סימנים ברורים של לחץ, עדיף לעבור את הניתוח״. 

שיחות אלו אינן המלצה רפואית אישית, ויש תמיד להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה.

מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, כל יום שישי ב־13:00 ב"רדיו ללא הפסקה"