זה הכל או כלום: האולטימטום הידוע לשמצה - פרידה או חתונה

״תזמון או סדר עדיפויות לקוי הוא לא הבעיה. העניין הוא שאת רוצה להספיק לעשות הכל בצורה מושלמת, ואף על פי שפרפקציוניזם זו מילה נחמדה, היא אינה מביאה לידי ביטוי את הדילמה שמסתתרת מאחוריה. כאשר את לא מצליחה להיות בשליטה מלאה, את חווה חוסר אונים, הכל מתפרק לך בידיים, וכך נוצר איום קיומי ואמיתי על חייך. הגעת למצב שבו הנסיבות גדולות יותר מהיכולת שלך לשלוט עליהן, ולכן את חייבת לעבוד על עצמך ולהתגבר על יצר השליטה שלך. את צריכה ללמוד לוותר, להבין שאת לא מושלמת ולחיות עם עצמך בשלום. אני ממליץ לך לקבל עזרה חיצונית ולהתחיל לדבר על הבעיה עם מאמן, פסיכולוג או חברה טובה. תקציבי לעצמך תקופה של מספר חודשים שבהם תעשי את הדברים בצורה מאווררת ומשוחררת יותר, בלי לוותר על מקום העבודה שלך. ספרי לבני משפחתך וחברייך שהחלטת לעבור תהליך של שינוי, ובקשי מכל אחד ואחד מהם לתרום מעט מזמנו כדי שתצליחי לעבור את התהליך בהצלחה יתרה. האתגר הזה חשוב, והוא יבוא על חשבון דברים מסוימים, אבל אולי בסופו של דבר תצליחי לחיות בשלום ובשלווה עם עצמך״.

״אני מקווה שאתה נראה טוב, כי אתה ממש עף על עצמך. יש בך משהו שלא מצליח לעורר את האמון בבנות הזוג שלך, ואז כדי להיות בטוחות שכל כולך בתוך הקשר איתן, הן מציבות בפניך אולטימטום על מנת לוודא שהכוונות שלך כלפיהן הן אמיתיות וטהורות. כאשר אתה מפגין חברותיות יתר ומתקשר עם הסובבים אותך בנחמדות מוגזמת, בת הזוג שלך מתחילה לפקפק בקשר ובעצם מנסה 'לקשור' אותך כדי שלא תברח. מצד שני, יכול להיות שאתה טוטאלי מדי, נכנס למערכות יחסים בסערה, מבטיח הבטחות גדולות, ואפילו מאבד את עצמך בתוך הקשר. הרושם שנוצר אצל בת הזוג הוא שאם הצלחתם לבנות קשר מושלם תוך מספר חודשים ספורים בלבד ושניכם דומים ומתאימים בכל, אז למה לא להתחתן בעצם? אני מציע לך לעבוד על צורת התקשורת שלך וללמוד 'לשחק את המשחק' על ידי יצירת מניפולציות קטנות, למטרות טובות כמובן. מכיוון שאתה מודע לבעיה, נסה להיות עדין יותר ושים לב לצורת ההתנהגות שלך בסיטואציות מסוימות. עליך לדאוג לכך שבת הזוג שלך תחוש ביטחון ותדע בוודאות שאתה לא מעוניין בשום אישה אחרת חוץ ממנה״.

״קודם כל, כל הכבוד. אני אוהב את זה שלא נעים לך, זה מקסים בעיני, וכך ודאי הגעת לאן שהגעת. אתה אדם חרוץ וכדאי שתמשיך לעבוד כי כל המחקרים מוכיחים שכאשר אדם מרגיש בעל ערך, הוא מאריך חיים. בכל אופן, הגעת לגיל שבו אפשר להתחיל להתפנק ולכייף. לפעמים אנחנו מתמודדים עם הרגלים וחוויות דרך החלטות וגבולות שאנחנו מקבלים עבור עצמנו, ולכן אני מציע שתגדיר לעצמך מספר שעות מסוים בתוך לו״ז העבודה שלך ואל תחרוג ממנו. אם תציב לעצמך גבול וגם תעמוד בו, אולי תצליח למצוא את האיזון״.

ערכה לדפוס: אפרת קורמן