״כשמציעים לילד כזה ללכת לחוג, ברור שהוא יתנגד, כי מבחינתו מדובר במקום זר שמעלה אצלו את החששות שיש לו מקהל או מאנשים זרים. כל זמן שתמשיכו להציע לו ללכת לחוגים הוא יסרב, אבל יכול להיות שאם הוא ילך יחד עם אביו או אמו לשיעור ניסיון, זה ירכך את הנושא. כל זמן שהעניין נשאר בגדר תיאוריה מבחינתו, הדבר נראה לו מאיים ומפחיד, אבל אם הוא ייחשף לאחד החוגים, ייתכן שהוא יבין שהשד לא כזה נורא. אתם יכולים גם לעודד אותו להירשם לחוגים שהם שונים מתחומי העניין שלו, אולי זה יסקרן אותו ויגרום לו להיפתח".
"מעבר לכך, יש ילדים שאוהבים להיות מחוץ לבית, לבלות עם חברים ולשחק ברחוב, ויש ילדים שהם 'ילדי בית' שמעדיפים לבלות בין כותלי הבית עם המשפחה והמשחקים שלהם. מדובר בטיפו־ סים שונים של ילדים, ולכן לא צריך ללחוץ יותר מדי. אם מדובר בילד שההשתתפות בחוג חשובה להתפת־ חותו, משום שהוא גמלוני, מסתגר או בעל נטייה להשמנה, אז כדאי להפעיל לחץ, אבל זה לא המקרה שאת מתארת. אם העלאת הנושא יוצרת התנגדות כל כך גדולה אצל הילד, אני ממליצה שתניחו לו בינתיים ות־ רפו קצת מהנושא״.
״טיסה של רק אחד מבני הזוג יכולה לעורר כעס בגילים הקטנים, אך לא חרדת נטישה. הבעיה במקרה הזה היא בעיקר החשש שלך. ההורים של היום פוחדים על הילדים יותר מדי. הורה שתמיד חושש מהצפוי לילדו לא סומך על חוסנו הפסיכולוגי של הילד. אם השגרה של ילדייך תישמר בהיעדרך, לא אמורה להיות בעיה. תדאגי שבתך תמשיך ללכת למטפלת ותוודאי שאת בנך ישלחו לגן כרגיל. אחר הצהריים הם כאמור יהיו עם אביהם ועם הסבתות שלהם".
"כאשר תיעדרי, בתך תחפש אותך בימים הראשונים, אך הדבר לא יגרום לה כעס, זה יגרום לה לחוש געגוע אלייך, את הכעס היא אולי תפגין כלפייך כשתחזרי. ברגע שילד נשאר עם הדמויות הקבועות בחייו הוא לא חש זעזוע ואין סיבה שיחווה תחושה של נטישה. אל דאגה, את משאירה את בתך בידיים טובות. את יכולה להרשות לעצמך לטוס וליהנות מה־ שהות שלך בחו״ל, אני לא צופה כאן נזק פסיכולוגי בלתי הפיך. בתך בת שנה וחודש, ואת אמורה לחזור אחרי שישה ימים בלבד. הרגשות האלה שאולי יציפו את הילדה יירגעו בסופו של דבר, והחיים ימשיכו כרגיל״.
״ילדינו לפעמים מעמידים אותנו במצבים שגורמים לנו לצאת מן הדעת, אבל גם במקרים כאלו חשוב מאוד שנשלוט בעצמנו ובתגובות שלנו. אסור לצרוח על ילד ובוודאי לא להפליק או להרביץ לו, זה דבר שאמור היה כבר להתאייד מן העולם. חשוב שנגיב לילד על התנהגות כזאת, אבל התגובה צריכה להיות עניינית עד כמה שאפשר. יש מצבים שיכולים לגרום לילד להיות עצוב, כועס ומתוס־ כל, אבל חשוב להימנע ממעשים שיש בהם אלמנט של השפלה (כמו לצרוח על ילד ולהרביץ לו באמצע הרחוב). הורות זה לא דבר קל, אבל ברגעים כאלה אנחנו נמדדים, אז קחו את זה לתשומת לבכם. אם אתם מגיעים לרגעים האלה, דעו שמותר לכעוס וחשוב להגיב, אבל זכרו שצריך להיזהר לא להשפיל את הילדים״.
התרעות פיקוד העורף