מפה לאוזן: "הבן שלי אומר לי שאני חופרת, מה לעשות?"

״לדעתי, אם באמת היית רוצה ללכת לים או לשבת בבתי קפה היית עושה את זה, אבל את לא באמת רוצה לעשות את הדברים האלו, את מעדיפה להיות בעסק שלך ולעבוד. במהלך חיינו המערכות סביבנו מנסות להגדיר לנו באופן בלתי פוסק מה נורמטיבי, מה נכון לעשות, וכיצד אנחנו צריכים לנהוג. לכן, לא משנה מה נעשה, תמיד נרגיש שאנחנו מפסידים משהו כי אנחנו לא חיים על פי ההגדרות של הסביבה. אני מציע שפשוט תניחי לדברים ותפסיקי להתעסק בשטויות, אם טוב לך ואת נמצאת במקום שבו את רוצה להיות, תמשיכי לחיות את חייך כמו שאת רוצה. אין הגדרה מוחלטת לאופן שבו צריך לחיות, את זו שבונה את החיים שלך, ואת לא צריכה להיות מושפעת מלחצים של הסביבה. כל עוד את לא פוגענית לעצמך ולסביבה, תעשי את הדברים בדרך שלך״.

״לדעתי אין ספק שכאשר בנך אומר שאת חופרת לו, הוא צודק. כהורים, ככל שדבר מסוים לא מצליח לנו עם הילדים מבחינה חינוכית, כך אנחנו מנסים יותר ויותר לגרום לו להצליח. זו הטעות הגדולה ביותר בגידול ילדים, והיא חוזרת על עצמה כל הזמן. ההגדרה של חוסר שפיות היא לעשות כל הזמן את אותו הדבר ולחשוב שהתוצאה תשתנה, ולדעתי, אם תנסי להיזכר כמה פעמים חזרת בפני בנך על אותם מסרים, אני בטוח שתגלי שעשית את זה אינספור פעמים. כאשר את מנסה להעביר את אותו מסר כל הזמן באותה צורה, את לא יכולה לצפות שהתוצאה תהיה שונה. אם את רוצה שהתוצאה תשתנה, עלייך למצוא אסטרטגיות וטקטיקות אחרות להתמודד עם המצב. סביר להניח

שבשלב הזה את נותנת לשיפוטיות ולאוטומט שלך לנהל אותך במערכת היחסים מול בנך, וההתנהלות הזאת גורמת לו להתרחק כי הפצעים שלו כבר חשופים. מבנים נוצרים, ובשלב מסוים הם כבר יוצרים את עצמם. כרגע את חייבת לשנות את המבנה התקשורתי שנוצר. תפסיקי לחשוב איך את גורמת לבנך להיות כמו שאת רוצה, ותחשבי מה את יכולה לעשות כדי לשחרר את עצמך מהחוויה הלא טובה הזו ולשנות את המאזן. תהיי יצירתית ותכניסי מרכיבים חדשים לתוך המשוואה. כאמור, עד שלא תעשי דברים חדשים תמשיכי לקבל את אותה תוצאה, וכרגע המצב רק הולך ומידרדר. תחזקי את הצד החיובי במקום את השלילי, תתאהבי בילד מחדש ואז תלכי לתהליך ותקלי ראש״.

״אף על פי שאני לא מכיר את מצבך וברור לי שסכיזופרניה זה לא מצב פשוט, אני מוצא בדבריך הרבה טעם. התוכנית שהצגת מצטיירת כנהדרת, ונראה שאתה עושה החלטות נכונות, מודע לעצמך ומבין את דרכיך. במקום לשבת בשקט ולחכות ליום שבו תקרה לך נפילה, אתה מנהל את התהליך שלך ופועל כדי למנוע את זה, וזה דבר נפלא. אני מבין שקשה לאמך להתמודד עם הדברים, אבל היא צריכה לעבור תהליך משלה. עליך להגיד לה שאתה יודע לחיות ולהתנהל בכוחות עצמך. תסביר לה שיש לך עולם פנימי משלך, ושהיא צריכה להתמודד עם העולם שלה. אני בוטח בדרך ההסתכלות שלך, ומההיכרות שלך עם עצמך, אל תחשוש לפעול״.

מתוך תוכניתו של אלון גל, כל יום שישי ב־08:00 ב׳׳רדיו ללא הפסקה"